ומה ששאלת אם תוכל לשנות השטר בדרך אחרת בלתי רצון המתחייב וידיעתו:

אשיבך אמת הוא כי סופר שטעה בשטר יכול לתקנו ולעשות שטר אחר כהוגן ואפי' לאחר שנחתם ונמסר ליד הבעל דבר ולא אמרינן כבר עשו עדים שליחותן אלא כשהראשון נכתב כהוגן דהכי אמרינן במסכת גטין פרק התקבל (גיטין ס"ג:) ההיא אתתא דהוו קרו לה נפוואתא אזול סהדי כתוב טפוואתא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב עשו עדים שליחותן מתקיף לה רבא מי קאמר להו כתובו חספא והבו לה ומסקנא התם כותבין ונותנין אפילו ק' פעמים. אמלם זהו במה שטעה הסופר ושנה ענין החיוב או שמות המתחייבים או בסכום הכתוב בשטר *(עי' ד"מ ח״מ סי' ל"ט אות ה') אבל בנדון זה הסופר לא שנה דבר אבל כתב הקנין כאשר הוא והקנין בעצמו היה טעות ואיך ישנה עתה הסופר לעשות מרבית קרן מה שנא היה וזה לא נכנס בכלל מה שהתנה לעשות השער על פי חכמים שישנו ויחליפו הקנין שהיה מארבע מאות דינרין קרן וכך וכך רבית שיעשו החכמים מן הרבית קרן ולכן טוב שתקנה ממנו שנית שיתחייב בכל הסך ההוא אם בשטר אחד אם בשני שטרות ושתקרע שטר זה ואם לא יחפוץ בזה המתחייב עשה שטר אחר כמו זה ותכתוב בתחלתו מחמת שהיו תנאין קודם הלשואין שיתחייב ראובן לשמעון בחוב גמור ובהלואה גמורה בעד נדוניית בתו ת' דילר לפרוע לארבעה שלים ועוד יוסיף עליהם לתת לו מהם בכל שנה ושנה מהארבעה שנים שמנים דינרין לשנה על כן לקיים התנאי הנזכר נתחייב ראובן הנזכר לשמעון הנזכר בחוב גמור והלואה גמורה בסך ארבע מאות דינרין לפרוע לארבע שלים וכן נתחייב בקנין גמור מעכשיו להוסיף עליהם ולתת לו מהם שמנים דינרין בכל שנה ושנה כאשר היו התנאין קודם הנשואין וכולי שטרא ובענין זה יהיה השטר כשר ויגבה הכל לפי דין הגמרא אמנם עדיין יורע כחו וזכותו של שמעון החתן אם יבא לגבות שטרו לפני דיין שלא יהיה בקי בדינין או לפני ערכאות של כותים ויטעו לומר שעדיין השטר פסול שהערמת רבית הוא זה וטוב מזה לקבל קנין שנית מן המתחייב בכל הסך ולעשות לו שטר אחד מת' דינרין לפרוע לד' שנים ושטר אחר מש"כ דינרין לפרוע פ' דינרין בכל שנה: