תשובות ריב"ש/תצג
עוד שאלת ראובן הוציא שטר חוב על שמעון ושמעון הוציא שטר מחילה כללית מראובן עשויה בערכאות של כותים אם מועילה אחרי שאינה בגופן שלנו לבטל כח החוב הנעשה בגופן שלנו:
תשובה כל שטר העשוי בערכאות של כותים כשר דדינא דמלכותא דינא כדתנן בפרקא קמא דגטין (י':) כל השטרות העולין בערכאות של כותים אע"פ שחותמיהן כותים כשרים חוץ מגטי נשים ושחרורי עבדים ואמרינן עלה בגמרא קא פסיק ותני לא שנא מכר ולא שנא מתנה בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה ושטרא ראיה בעלמא הוא ואי לא דיהיב קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו וכתבי ליה שטרא אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא ואיבעית אימא תני חוץ מכגטי נשים וכתבו הרמב"ן והרשב"א וכל האחרונים ז"ל דהאי תירוצא בתרא לא פליג אדשמואל דודאי הלכתא כוותיה דשמואל דדינא דמלכותא דינא בכל כיוצא בזה אלא הכי פי' ואיבעית אימא אפילו באתרא דליכא הורמנותא דמלכא אערכאות אלא שהן ערכאות העומדות מאיליה אפ"ה קתני מתניתין דכשרים ותני חוץ מכגטי נשים כגון שטרי מתנה וכיוצא בה אבל היכא דאיכא הורמנא דמלכא כגון הנוטרי"ן של מלכות שלנו בין בשטרי מכר דשטרא ראיה בעלמא בין בשטרי מתנה שהשטר עושה הקנין כשרים דדינא דמלכותא דינא וכ"ש שטרי מחילה דהוו כשטרי מכר ואפי' בלא דינא דמלכותא דינא כשרים שהרי מחילה אינה צריכה קנין ולא שטר כדאמרינן בפ"ק דקדושין (ט"ז.) גבי עבד עברי דאי אין גופו קנוי לא צריך שטר שחרור אלא לימא ליה באפי תרי זיל אע"פ שיש לו עליו שעבוד דמים למעשה ידיו. וכתבו המפרשים ז"ל דאפילו תרי נמי לא צריך אלא אפילו בינו לבין עצמו דלא איברו סהדי אלא לשקרי אלא דנקט תרי כדי שלא יכפור אחר כן במחילה וכיון שאין מחילה צריכה קנין אלא השעבוד נמחל בדבור לבד ושטרא ראיה בעלמא א"כ שטרי מחילות הרי הן כשטרי מכר דלכ"ע מהני דאי לאו דחזו דיהב זוזי קמיהו לא מרעי נפשייהו והמעות קונות ושטרא ראיה בעלמא בשטרי מחילה נמי אי לאו דחזו דמחל קמייהו לא מרעי נפשייהו ובדבור המלוה החוב נמחל ושטרא ראיה בעלמא. ומש"כ הרמב"ם ז"ל (פרק כ"ז מהלכות מלוה ולוה) דשטרי הודאות ומתנות ופשרות ומחילות העולין בערכאות של כותים פסולין והרי הן כחרם דבריו מן המתמיהין שהרי אפילו לפי שטתו שסובר דתרוצא בתרא בפ"ק דגטין פליג אתרוצא קמא דשמואל ולא אמרינן בהא דינא דמלכותא דינא וס"ל לרב ז"ל דהלכתא כלישנא בתרא ומש"ה אין כשרין אלא שטרי מכר לבד ודומיהן משום דזוזי הוא דקני ושטרא ראיה בעלמא ואינהו לא מרעי נפשייהו אבל שאר שטרות שהם לקנין הרי הם כחרס מ"מ בשטרי מחילות היה לו לרב ז"ל להכשיר שהרי הם כשטרי מכר בזה שבדבור נמחל השעבוד ושטרא ראיה בעלמא כמו שכתבתי למעלה וגם הרב ז"ל עצמו כתב (פ"ה מהלכות מכירה) שאין המחילה צריכה קנין ובשלמא מה שכתב בשטרי הודאות אפשר לפרש שדעתו ז"ל היה להודאות של הלואות שיש בהן שעבוד נכסים והשטר עושה השעבוד וה"ל כשטרי מתנה דפסילי לפי שטתו אבל בהודאת פרעון כיון דהודה בפני ערכי והערכי נאמן דלא מרע נפשיה בזה די. אמנם מה שכתב במחילות אין להולמו כלל אפילו לפי שטתו אף כי שטתו אינה נכונה והנכון כדברי האחרונים ז"ל שהכשירו כל שטרות העולין בערכאות של כותים כמו השטרות שלנו וכבר נהגו לסמוך על זה ואף אם יש מקום שנהגו לדון ע"פ ספרי הרמב"ם ז"ל מכח הסכמה כמו שיש בקצת מקומות עדיין יש להכשיר שטרי מחילות או הודאות של פרעון העשוין בנוטארי"ן של כותים שהרי רגילין להזמין להעד שני יהודים בשטרי היהודים והרמב"ם ז"ל לא פסל אלא בשאין שם עדים יהודים אבל כל שיש עדים יהודים הרי מחל או הודה שנפרע בפני העדים ההם ובזה נתקיימה המחילה או ההודאה אף לדעת הרב ז"ל והערכי נאמן שהיו פלוני ופלוני עדים בהודאת פלוני לפלוני דהא לא מרע נפשיה וכי תימא עדיין אין הערכי מעיד שאמר לעדים אתם עדי א"כ אין כאן הודאה הא ליתא חדא דלא בעינן אתם עדי אלא בהודאה שמתחייב בה ובכגון זה נמצא בתלמוד אבל בהודאת פרעון לא בעינן אתם עדי שאין אדם עשוי לפגום שטרו ולהודות שנפרע ממנו מחמת השטאה וכ"כ הרב רבי יונה ז"ל וטעמא דמסתבר הוא. ועוד שדרך הערכי לומר לעדים היו עדים בהודאה זו ולקרות לפניהם השטר והבעל דבר מקיים ביד הערכי בפניהם והערכי כותב שמותם בנוט"א ובשטר גם לפעמים כותב בפירוש שהוזמנו להעיד ואין לך אתם עדי גדול מזה דהא אמרינן בפרק זה בורר (סנהדרין כ"ט:) דאתם עדי לא שנא כי אמר לוה לא שנא כי אמר מלוה ושתיק לוה ועוד שהרמב"ם ז"ל עצמו כתב (פ"ז מהלכות טוען ונטען) שכל האומר בדרך הודאה לא בדרך שיחה הרי הוא כאומר אתם עדי ובנדון זה הרי אמר לעדים כשרים בדרך הודאה כפי דברי הערכי הנאמן בזה ומעתה בשטרות אלו שיש בהם עדים ישראל אף אם לא חתמו בה העדים הרי הם כשרים אף אם יש הסכמה לדון על פי הרמב"ם ז"ל לפי שהר"ם עצמו יודה בזה ואין צריך לומר אם אין שם הסכמה שאין צריך לכל זה שכבר הסכימו האחרונים ז"ל להכשיר כל שטרי ממון העולים בערכאות של כותים ועליהם אנו סומכין כמו שכתבתי למעלה זהו מה שנ"ל בזה *(ד"מ ח"מ סי' ס"ח אות ד'. רמ"א שם ססע״י א' ועי' לעיל (סי' ר"ג. תע"ח) וש״נ) וחתמתי שמי יצחק בר רבי ששת זלה"ה: