תשובות ריב"ש/תמה
ולנסיאה. לרב רבי חסדאי שלמה נ"ר
הפעם אודה את ה' הפליא חסדו לך הוציאך מאפלת טודיל"ה ומחשכיה אשר כמה אימות מות עיר ובהלות נפלו עליהם מיום צאתך משם מחוץ שכלה חרב הקשטלאנ"ש שבי ובזה ומחדרי' אימת האינגלישי"ש השוכני' באהליהם ורוב הקהל ברחו משם ונתפזרו בארץ ופה נתגוררו הרב' מהם השם ירחם עליהם ויקבץ נפוצותיהם ונדחיהם יכנס ברוך השם לא שמעת בקול נוגש הנחך בדרך אמת וראית אור גדול בתוך נגידים הושיבך לראש ולקצין והנעלה דון משה בן אלעזר לא הגיד לי רק ראשי פרקים על זה הייתי חפץ לדעת מצבך שם איך הוא ובאיזה פרס הם משמשים את הרב ואם כלם חפצים בך כראוי להם וכי הקרה ה' אלהיך לפניך בית נאמן לבת ת"מ בר אבהן ובר אוריאן יאי ויאי גם עשר גם כבוד הגדלתי השמחה הוספתי גילת ורנן כן יצליחך היכול תמיד בכל אשר תלך. לדברי ריבותיך עם החכם ה"ר עמרם נ"ר אני מצטער מאד מה זה ועל מה זה כי ראוי לך לכבדו ולנהלו לאטו כי הוא זקן שקנה חכמה ובעל מעשים וכל ימיו לא ימיש מתוך האהל ובמדבר תקע אהל התורה והפריח שושנה בין החוחים ואם לא הרבה גבולו בתלמידים ולא הפליג לפלפל בחכמה שנינו אחד המרבה וכו' וגם כי אתה באת בגבולו ואם לא ישר בעיניו עמידתך שם לא היה משנאתו אותך רק כי זה לו ארבעים שנה הוא גדול במלכות ההוא וישב לבדו על כסא ההוראה ולא רצה שתכנס צרתו לביתו ויירא פן תקפחנו תמיד בהלכות פחד פחד ויאתיהו ואשר יגור בא אליו חי נפשי איני אומר זה לאהבתו כי לא ראיתיו מעולם ואם אהבתיו כי ראוי לאהוב החכמים והשלמים אבל לאהבתך כאשר יאמר המשל החלוק נוגע אלי משאר מלבושי וכלי. וידעת כי הוא מגדולי הארץ ההיא ובתוך עמו יושב ויש לו קרובים רבים שם ואפשר שיהיו בהם קלי הדעת ואפקורי דמצערי רבנן ואם תמיד תספור צעדיו אולי ידרשו עלבונו ויזיקו לנפשך ואם רבים לוחמים לך מרום אין סומכין על הנס והיה טוב לכבדו בפרהסיא ולנשאו ואחרי הדלת והמזוזה בינו לבינך מה שגה הבינה לו ואין ספק יכיר ערכך ויתרונך כי עינים לו ויראה אזנים לו וישמע. ובאמת אינני תמה אם יאמר לפעמים דברים בלתי מדוקדקים כל הצורך ולו יהיה כרב האיי ז"ל אחרי שאיננו לומד מסכת קבועה עם תלמידים משכילים רק שמעיין ערב ובקר בספרי הפסק ובחבורים כמו שדרשו ז"ל (ברכות ס"ג:) חרב אל הבדים ונואלו. גם זה יש לך לדון אותו לזכות בכל מה שתוכל כדי שתהיו נוחין זה לזה בהלכה כי במה שכתב דבנדרי איסור עובר משום בל תאחר היה אפשר להעמיד דבריו דומיא דנזירות כאוקימתא קמייתא דגמרא (נדרים ג':) באומר לא אפטר מן העולם עד שאהא נזיר ה"נ באומר שיאסרו תאנים עלי בקונם שלשים יום קודם שאפטר מן העולם ובענין זה אם אכל אינו בבל יאכל אלא שיש לו להתחיל באסורו שמא ימות ובכה"ג אפשר דאיכא בל תאחר דלא גרעי נדרי איסור גופייהו מנזירות דילפי' ליה מנדרים ר"ל נדרי הקדש ומוקמי' ליה בכי האי גונא ואפשר לחלק ביניהם גם מה שכתב דשבועת בטוי להבא עובר משום לא תשבעו בשמי לשקר לא עליו תלונותיך כי אם על הרמב"ם ז"ל שכתב כן בפירוש ועוד הוסיף להפליא שכתב בין להבא בין לשעבר עובר משום לא תשבעו בשמי לשקר ולכאורה נראה דאתיא דלא כמאן והראב"ד ז"ל לא השיג עליו בזה ונראה שהוא מפרש פלוגתא דאיתמר בגמרא (שבועות כ: כ"א:) הכי דללישנא קמא בכל לשעבר איכא משום שבועת שוא ובלהבא דהוא נשבע והחליף איכא משום שבועת שקר ובל יחל ליתיה כי אם בקונמו' לבד וללישנא בתרא ליכא שבועת שוא כי אם בנשבע לשנות את הידוע ובשבועת בטוי לשעבר דהיינו נשבע להחליף ליכא שבועת שוא כלל כי אם שבועת שקר ובשבועת בטוי להבא איכא משום שבועת שקר [ומשום בל יחל] ומאי משום בל יחל דאתמר בגמ' אף משום בל יחל ובכל דוכתא דאתמר בגמ' בשבועת בטוי משום בל יחל פירש אף משום בל יחל והרב ז"ל סמך על הלשון האחרון כראוי וגם שיש בזה טעמים אחרים לפסוק כן ולזה כתב דבשבועת בטוי בין להבא בין לשעבר איכא משום לא תשבעו ולא חשש להזכיר בל יחל ואם עובר בו ג"כ בלהבא לפי שאין דרכו למנות לאו יתירי והזכיר זה הלאו המפורסם והכולל שבועת בטוי להבא ולשעבר ולא בל יחל שהוא מיוחד בקונמות *(עי' לעיל (סי' שפ"ז)) ומעתה נתקיימו דברי זה החכם וזה קרוב לעשר שנים ראינו דבריו אלה בברצלונה אני ואחי ז"ל והוקשה לנו כמו שהוקשה לך ופירשנו הלכה בדרך זה כדי שיהיו דברי הרמב"ם ז"ל קיימין וכתבנו אליו זה בארוכה לתרץ דבריו בקונדרס שלחנו לו ואם הוא באולי לא הרגיש בזה רק שכתב כאשר מצא לר"ם ז"ל כמנהגם במדינה ההיא לסמוך על פסקי הר"ם ז"ל בכל דבר מכח הסכמתם ואף אם לא יהיה הדין כן אחרי שהוא סומך על הר"ם ז"ל ותולה דבריו באילן גדול אין מזיחין אותו כדאמרינן בפ"ק דחולין (ט"ו.) אטו משום דסבר כרבי יהודה מאן דדריש כר"מ שתוקי משתק ליה ואם תהפך בזכותו בדברים כאלה ולא יהיו דבריו נבדקין הקולות יחדלון ומטר המריבה לא יתך בגבולכם ויהיה שלום בחילכם שלוה בארמנותיכם. יגעתי למצוא דברי חפץ בענין היבמה יען דינה אינו מבורר בגמרא וצריך לחפש בדברי המחברים מה היה דעתם וגם בדבריהם אינו מבואר כל הצורך ומה שהעלית מצודתי אני כותב לך ובמה שמצאתי סתירה לדבריך כתבתי ברמז ולא הזכרתיך למען תוכל להראות תשובתי אם תחפץ. הגיע הנה שלוחך בשובו מטודיל"ה יום שאחר המועד ועכבתיו כל יום המחרת להעתיק תשובתי כי קודם המועד לא היה לי פנאי לעיין בזה הדבר: