בענין המצרנות של בית הכנסת גם בזה שנה ותקן כרצונו כי יש כותל עבה יותר מטפח מפסיק וגבוה לצד בן המצר יותר משלש זרתות גם ישיבתו של זה [גבוה מישיבתו של זה] קרוב לב' זרזות כי כל השכונה ההיא גבוה כן ועולין לה במדרגה עד שאין דרך לחבר שני אלה המקומות בשום פנים אמרתי לו הנה ענין המצרנות מפני הרחבת הגבול והגעת שדה בשדה כמ"ש (ב"מ ק"ח:) באפסיק משוניתא ורכבא דדקלי חזינן אי יכול להכניס תלם א' כו' ומפני זה כתב ר"ת ז"ל שאין בבתים דינא דבר מצרא ואע"פ שדחו דבריו משום דהתם אין רגילות לסלק המשוניתא או הדקלים החשובין כדי לחבר השדות אבל בבתים דרך לחברם ע"י פתחים וחלונות ויכל הבתים כך חבורים מ"מ במקומות הכנסת כל שאין דרך לחברם בנדון ליה אין בו דינא דבר מצרא ואין דינא דבר מצרא תלוי בשכנות שלא יזיקנו שא"כ למה אמרו חזינן אי יכול להכניס תלם אחד ועוד הא איכא דינא בארעא אלא הכל תלוי בהגעת בית בבית שדה בשדה ובזה שאין דרך להגיע זה בזה אין בו דינא דבר מצרא ואפילו אם נאמר שיש בענין המקומות קפידא מי ישב אצלו עם שלפי דעתי אין תלוי בזה הנה אלה שני המקומות הם בענין שאין בהם קפידא כלל כי כל א' מהם בשכונתו ושכונה זו לעצמה וזו לעצמה *(ב"י ח"מ סי' קע"ה מחו' כ"ו. ועי' לקמן (סי' תק"א) ועי' שו"ת פרח מט"א ח"א סי' נ"ג מ"ש בדברי הריב"ש) וכבר כהו בחולק כל משכילי עירנו ואם הם מעטים ופסקו הדין הברורים לבלתי היות בו דינא דבר מצרא והחכם החולק עוד ידו נטויה להחזיק במחלוקת ולבלתי היות מודה על האמת וכתב לפני כבודך זה הדבר והגישו אל המשפט ימחול האדון נ"ר על אמרי לסופר ויכתוב ומידי לא היתה זאת כי נעשה הטופס בנחץ מופלג ונשאר אני יגע ורפה ידים והעד כי באו הדברים בלתי מסודרים ואין מוקדם ומאוחר ואתה האדון נ"ר בנפת שכלך תברר הסלת מתוך הפסולת הטוב תקבל ואת הקדוש תקריב ותבחר הבוחר בירושלים יטה אליך כנהר שלום כבוד כנחל שוטף יצו אתך את הברכה חיים עד העולם כטל חרמון שיורד ונוטף כנפשך החשובה ונפש נשבר ונדכה על כבודו כי גלה ממנו עודנו באבו נקטף אחיך נאמנך יצחק בר ששת זלה"ה. שעל הכתב ארז בלבנון וייף בגדלו לא כחל ולא שרק בלי משוח כל מן דין סמוכו לנא לא אזובי קיר וכל שיח מגלה עמוקות המפענח נעלמים ומשיח החכם הגדול הרב רבינו חסדאי נ"ר בהה"ר שלמה ז"ל: