השאלה הח' מה הם נקראים בלאותיה קיימין:

תשובה לשון בלאותיה קיימין הנחתו הראשונה על בגדים וכלים שהכניסה לבעלה בנדוניתה ומשתמשים בהם בבית ועדיין הם קיימין ועושין מעין מלאכתן ואע"פ שבלו קצת הוי כאלו הן בעין ועל אלו אם אמרה כלי אני נוטלת הדין עמה כרב יהודה דבפרק אלמנה לכה"ג (ס"ו.) ושמין כמה הן שוין עתה ולוקחתן בשוויין בכתובתה משום שבח בית אביה ואם אמר הבעל דמים אני נותן אין שומעין לו אבל אם לא היו עושין מעין מלאכתן הרי הם כמי שנגנבו או אבדו שחייב לשלם דמיהן ואין כאן משום שבח בית אביה דכיון שאין עושין מעין מלאכתן לא מקרו קיימין כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בשם הגאונים ז"ל וגם רש"י ז"ל פירש בפרק אף על פי (כתובות ס"ג:) בלאות שקיימין עדיין שהביאה עמה מבית אביה וכן בסוף פרק אלמנה נזונת (כתובות ק"א.) גבי בלאות של נכסי צ"ב פירש ז"ל נדוניא שהביאה עמה והיו שם בגדים ושמוה וכתבוה בשטר והוא מקבלם עליו באחריות אמנם אף על פי שלשון בלאות נופל על בגדים וכלים מיהו בכל נכסים שהביאה בנדוניא בין מטלטלין בין קרקעות הדין כן כל שהן בעין שהרי בכלן יכולה שתאמר כלי אני נוטלת או קרקעותי אני נוטלת ולא אמרו בלאות אלא משום דאורחא דמלתא הכי וכן לאשמועינן דאע"פ שבלו יש בהם משום שבח בית אביה כל שהן קיימין ועושין מעין מלאכתן והראיה דאין חלוק בזה בין כלים לקרקעות מפרק אלמנה לכ"ג בפלוגתא דרב יהודה ורבי אמי גבי המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן דרב יהודה אמר הדין עמה משום שבח בית אביה ורבי אמי אמר הדין עמו כיון דאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו כדידיה דמי מייתינן סייעתא לרבי אמי ממתני' דתנן התם בעבדי צאן ברזל הואיל וחייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה ומדתניא עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה אלמא פלוגתייהו אפילו בעבדים היא וכן מייתינן סייעתא לרב יהודה מדתניא המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור ולא עוד אלא אפי' הכניס לה שום משלו אם רצה הבעל למכור לא ימכור מכרו שניהם וכו' והא בין במטלטלין בין בקרקעות היא והכניס לה שום משלו מסתמא אורחא דמילתא בקרקעות היא שהיא הכניסה לו בגדים וכלים או מעות מבית אביה והוא קבל עליו את השום וייחד לה שדה משלו לאותו סך והוא מאותן ג' שדות שהזכירו בפרק חזקת (בבא בתרא מ"ט:) גבי לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה ואף בזה אע"פ שלא היה מבית אביה כשהיא יוצאה נוטלתו משום שבח בית אביה כיון שקנאתו ממה שהכניסה לו מבית אביה וכ"פ זה הרמב"ן ז"ל אלמא בין במטלטלין בין בקרקעות היא וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל שהוא פירשה לזו בקרקעות לפי שדעתו דמטלטלין לא היה הבעל מוציא מיד הלקוחות דאע"פ שאינו רשאי למכור אם מכר מכור אבל בקרקעות אפילו מכר אינו מכור ובזה לא נראו דבריו מ"מ למדנו מדבריו דבקרקעות היא שנויה ופלוגתא דרב יהודה ורב אמי בכל נכסי צ"ב הקיימין היא א"כ למדנו שכל נכסי נדוניתה הם בכלל בלאותיה קיימין כל שהן בעין ועושין מעין מלאכתן הראשונה תם לא נביא אנכי ולא חכם לא פגעתי בחבל נביאים נבאים ואנבא בתוכם ואינני רודף אחר כבוד תקחני לעלה ולהדר לתת כבוד לשמי כדי להתגדר מכיר אני בערכי כי לא הגעתי לרועה בקר וכונס צאן לדיר אבל אני משיב מפני כבוד השואל ופן יחשדני שומע יצח"ק לי שמי לא אזכיר ושלום על ישראל: