תשובות ריב"ש/שלב

עוד שאלת להודיעך דעתי כמה שראית שם עתה מקרוב ענין רע ומר והוא שבצום כפור בתפלת מוסף ששליח צבור חוזר תפלתו ובאמצע התפלה אומר סדר עבודה וכשמגיע אל הכהנים והעם כשהיו שומעין השם המפורש יוצא מפי כהן גדול וכו' שליח צבור עוקר את רגליו ויורד מן התבה ובא עד לפני ההיכל ושם משתטח ונופל על פניו וזה נראה בעיניך מנהג בורות ששליח צבור יעקור את רגליו באמצע תפלה שהרי שנינו (ברכות ל':) ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:

תשובה גם אני כך דעתי שאין ראוי לעשות כן שאין לו לצאת ממקומו אלא במקום הדחק כגון הצריך להתעטש שמרחיק ארבע אמות ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח וחוזר למקומו ומתפלל וכן מפני הסכנה כגון עקרב או שורים או אפילו נחש אם היה מרתיע ובא כנגדו כמו שאמרו בירושלמי (פ"ה סה"א) וכן אמרו שם היה עומד ומתפלל בסרטיא או בפלטיא הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון ובלבד שלא יפסיק תפלתו כלומר שמטה מן הדרך כדי שלא יהא נזוק אבל לא יפסיק תפלתו אמנם מפני כריעות והשתחואות שלא לצורך הדבר ברור שאין להפסיק ולעקור רגליו כלל ומ"ש על רבי עקיבא (ברכות ל"א.)כשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת מרוב כריעות והשתחואו' לא באמצע התפלה היה אלא בתחנונים של אחר תפלה וכ"כ הרשב"א ז"ל וכן בס' או"ח (סי' ק"ד) דאלמא דעתם ז"ל דאפי' מפני כריעות והשתחואות אין לעקור רגליו באמצע תפלה והחזנים העושים כן הוא דרך יוהרא ומחסרון ידיעה *(ד"מ או"ח סי' תרכ"א אות ו' רמ"א שם ס"ד ט"ז שם סק"ג ועי' בב"ח שם סי' ק"ד בד"ה אבל) ואתה שלום ושלום לך שלום לעוזריך כנפשך החשובה ונפש נאמן אהבתך הטלז בידידותך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: