לאשר שאלת עוד מענין הקומפ"רומיש ההוא אשר נפל מחלוקת בין הכתות אחר שפסק הפשרן דינו או פשרתו כי אחד מן הבעלי דין שלא נתפייס מפשרת הפשרן טוען שמעולם לא קבל עליו זה הפשרן כי אם אחר שהיה בעיר ששמו כשמו. לא אשיבך עתה על זה כי כבר שמעתי מעשה שהיה ובין מי היה ולא אכניס ראשי ביניהם אבל במ"ש להרמב"ם ז"ל (פכ"ד מהלכות מלוה ולוה) בשני יוסף בן שמעון שאין אחד יכול להוציא שטר חוב עליהם אלא א"כ באו עדי השטר בעצמן ואמרו זהו שהעדנו עליו בזה אומר לך כי לא נתכוון הרב ז"ל רק לעשותו כדין שטר לפי שאם מפי עדים אחרים אנו חיין אינו אלא כמלוה על פה אבל עדי השטר עצמן דינן כדין השטר *(ב"י ח"מ סי' מ"ט סעי' י"ב בד"ה ומ"ש אא"כ וע"ש בש"ך סק"א) והטעם מפני שהם יכולין עדיין לשלש שמותיהן שהרי לא עשו גמר שליחותן כדאמרינן התם (גיטין ס"ג:) בההיא דהוו קרו לה נפוותא מי קאמר כתובו חספא והבו לה זאת היתה דעת הרב ז"ל ומ"מ יש מן המפרשים ז"ל שכתבו שאפילו בעדות עדי השטר בעצמן אין לזה דין מלוה בשטר לפי שאינו מוכיח מתוכו אלא דין מלוה על פה ומ"מ לדברי הכל בנדון שלך אפילו בעדים אחרים די שא"צ רק לברר מי היה ואין קפידא בין שיהיה לו דין שטר או על פה נאם דורש שלומך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: