סמורה לחכם ה"ר מנחם הארוך נר"ו

שאלת להודיעך דעתי במה שכתב הר"ם ז"ל דכתובה דרבנן וכתב בפ' תשיעי נשא אשה בארץ ישראל וכו' ובפ"י כתב דהוי דבר קצוב חמשה ועשרים דינרין של כסף:

תשובה מבואר הוא שכונת הרמב"ם ז"ל שאין לפחות מכ"ה דינרין צורי וההיא דנשא אשה בא"י מיירי כגון שאף מעות א"י שהם קלים ממעות קפוטקיא אמנם הם שוים כדינרי מדינה או יותר מהם ולזה נותן לה כגרוע שבהם אע"פ שכתב לה סתם אם היות שבחוב דעלמא נותן לו ממטבע היוצא במקום הכתיבה ולא מטבע היוצא במקום הפרעון כמו שמבואר זה בבריתא בגמרא (כתובות קי:) וכתב כן הרמב"ם ז"ל (בפ' י"ז מהלכות מלוה ולוה) אבל בכתובה מקולי כתובה הוא שאע"פ שכתב מאתים סתם נותן לה ממטבע מקום הכתיבה או הגרושין להקל והוא שלא יפחות ממאתים דינרי מדינה שהם כ"ה דינרי צורי אבל אם המטבע הגרוע באותן המקומות הוא שוה יותר מדנרי מדינה נותן לו מטבע המקום ההוא זה נראה מכונת הר"ם ז"ל והשיג עליו הראב"ד ז"ל על זה דדוקא בכתב לה ממטבע היוצא אז נותן לה כגרוע שבאותן מקומות אע"פ שהוא יותר מכסף מדינה אבל אם כתב לה מאתים סתם הדבר ידוע שעל כסף מדינה הוא אומר שהיא שמינית שבכסף צורי ודעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל כדעת הרמב"ם ז"ל אא"כ כתב בפירוש מאתים דחזו ליכי שאז נראה שדעתו על מאתים של מדינה שהרי באר דאותן מאתים הם אותן דחזו לה ואין נותנין לה יותר אע"פ שהמטבע הגרוע מאותן מקומות שוה יותר *(עי' ב"י אה"ע סי' ק' (ד' קנ"א ע"ב) בד"ה ומ"ש רבינו וכו'):