תשובות ריב"ש/רצד
עוד כתבת שמן התורה שעור מקוה ברביעית סגי והוא שיהיה כל גוף הטובל עולה בהן אבל חכמים שערו שעור אחד לכל כי טובלים ולקחו שעור אדם בינוני דהיינו אמה על אמה ברום שלש אמות וההיא דתניא בתו"כ (סדר שמיני פרשה ט') המעין מטהר בכל שהו והמקוה במ' סאה היינו מדרבנן ואף מדרבנן מעין מטהר בכל שהו דאע"ג דבטלו רביעי' דמקוה משהו דמעין לא בטלו והני מילי לדברי' אחרי' אבל לטבילת אדם אף במעין צריך מ' סאה כדמשמע מאותה שהביא בפרק חמר בקדש (כב.) דבעינן כשפופרת הנוד דהא ארעא חלחולי מחלחלא ואפילו הכי בעינן מ' סאה במקום אחד וזה לא יתכן להיות כי אם במעין כל זה הביא השר מקוצי ז"ל. ולזה אמרת שאין לומר שהטובל במקוה שאין בו מ' סאה ונכנס למקדש שיהיה בכרת או הבא על הנדה שטבלה במקוה כזה כל שיהיה כל הגוף עולה בהן בבת אחת ואמת שאם נפל ספק אם טבל הטובל במ' סאה אם לא שנאמר ספקא דרבנן הוא ולקולא וספקו טמא מפני שהטמא בחזקתו עומד עד שיודע לך שטבל כראוי וכן אם נפל ספק בערוב דמקואות ספק יש בו כשפופרת הנוד ספק אין בו אע"פ ששעורו מדבריהם כיון שעקר הטבילה מן התורה ספק שעורו להחמיר אבל כרת לא שמענו עכ"ד:
תשובה לא כי אלא מדאורייתא בעינן מ' סאה לאדם הטובל במי מקוה דהכי תניא (חגיגה יא.) ורחץ את בשרו במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושערו חכמים מי מקוה מ' סאה הנה דרשו תחלה שצריך מי מקוה ר"ל שהמקום שטובל בו לא יהיו שאובין שיביא עתה ויטבול אלא צריך שיהיו כבר מי מקוה שנקוו שם מאיליהן וזה מדכתיב במים בפתחות הבי"ת כלומר המים המיוחדין ודרשו עוד מדכתיב כל בשרו שיהיה כל גופו עולה בהן ר"ל בטל בהן מלשון תעלה באחד ומאה וזהו אמה על אמה ברום שלש אמות ר"ל שהמקום שיטבול בו האדם המחזיק כל גופו ושיהיה בטל במים שבו דהיינו אמה על אמה ברום שלש אמות צריך שיהיה מלא מים כשיבא האדם לטבול לא שיהיה הוא מכוסה במים בהתפחת המים מחמת גופו וכל זה הוא מן התורה וחכמים שערו שאמה על אמה ברום שלש אמות הם מ' סאה ושכך שעור מי מקוה לכל התמונות שיהיו לו ר"ל שהמקוה שהוא מזאת התמונה צריך שיהיה מלא ושאר התמונות כל שיהיו בו מ' סאה די כל שהטובל יתכסה בו כלו בבת אחת וכן פירש רש"י ז"ל זה בפרק ערבי פסחים (פסחים קט.) וז"ל שם במים במי מקוה מים המיוחדים שנקוו מתחלה מעצמן מדלא כתיב במים למעוטי מים שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל כל בשרו מדלא כתיב בשרו שכל גופו עולה בהן בטל בהן מים שכל גופו מכוסה בהן דהיינו אמה על אמה ברום שלש אמות צריך שיהא הכלי מלא מים שיטבול בו האד' עכ"ל והרי הוא מבואר כמו שכתבתי. ואמת שאין מ' סאה כתוב בתורה ולא שלש אמות אלא שכך למדו חכמים מפי השמועה שמה שכתו' בתורה את כל בשרו ר"ל כל גופו עולה בהן שהם אמה על אמה ברום שלש אמות כמו שלמדו מהלכה למשה מסיני שהאכילה הכתובה בתורה היא בכזית והאוכל ביום הכפורים בככותבת וכמו שלמדו מפי השמועה חכמים ז"ל דמלאכה שאסרה תורה בשבת הם אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ושעור כל אחד ואחד למיתה ולמלקות ולקרבן כמו שאמרו בפ"ק דערובין (ד.) שעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני וכל הפסוק של ארץ חטה וגו' שדרשוהו כלו לשעורין אמרינן התם דאסמכתא בעלמא הוא דהא לא כתיבי בההוא קרא אלא הלכתא נילהו וקרא אסמכתא בעלמא דהא לא בהכי משתעי קרא אלא בשבחא דארץ ישראל ואעפ"כ עונשין על השעורין בכרת ומיתה ומלקות וכן נמי אמרינן בפרק בתרא דיומא (פ.) שעורין של עונשין הלכה למשה מסיני והכי נמי אמרינן התם (בערובין ד:) בהאי קרא גופיה גבי חציצה דשערו דמדאורייתא איכא חציצה בשערו כמו בבשרו כיון דלבשרו אתיא מבשרו במים שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו למים כי דרשינן נמי מאת בשרו הטפל לבשרו דהיינו שערו לעשותו כבשרו ילפינן ליה ולהא לא איצטריך הלכתא וכי אצטריך לרובו ולמעוטו ולמקפיד ושאינו מקפיד וגזרו וכו' כלומר שלמדנו מהלכה דחציצה שאסרה תורה היינו ברובו ובמקפיד ובאו חכמים וגזרו אחר כן במעוטו המקפיד וברובו שאינו מקפיד וזהו דרבנן וכבר כתב הרשב"א ז"ל בפירוש בשער המים וז"ל ואפי' אדם קטן שכל גופו עולה בפחות מכן לא יטבול בפחות מארבעי' סאה שכך קבלו מסיני מים שכל גופו של אדם בינוני עולה ואפי' חסר קרטוב פסול שכל ששערו חכמים כך הוא בארבעים סאה הוא טובל וכו' נמצינו למדין דארבעים סאה דבר תורה ולא תימא מדרבנן וקראי אסמכתא הן אלא דאורייתא ממש הוא דתניא בתוספתא הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל ואפי' טבל ספק יש בו מ' סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו מ' סאה ואחד אין בו טבל באחד מהן ואינו יודע באי זה טבל ספקו טמא אלמא מדספקו טמא שמע מינה דאורייתא הן עכ"ל. ואני מצאתי משנה מפורשת בפ"ו דמקואות ספק שהיא כשפופרת הנוד ספק אינה כשפופרת הנוד פסולה מפני שהיא מן התורה. ומה שאמרת בזה שאע"פ ששעורו מדברי סופרים כיון שעקר הטבילה מן התורה ספק שעורו להחמיר אבל כרת לא שמענו אמת הוא שאין כרת בספקו אבל בודאי יש בו כרת שהשעור מדברי סופרים קבלה גמורה היא שקבלו בפירוש המצוה שאין שעורה מבואר בתורה ולא גזרה של דבריהם אבל שאובה שהיא מדבריהם שגזרו בה אע"פ שהטבילה עצמה מן התורה ספקה טהור כדתנן (בפ"ד דטהרות) אלו ספקות שטהרו חכמים ספק מים שאובין למקוה והכי נמי תנן בפ"ב דמקואות אלא שארבעים סאה של מקוה לטבילת אדם גוף תורה הוא. ומה שאמרו חכמים דרביעית הוא מקוה מן התורה לטבילת כלים אמרו כן שמן התורה אינן צריכין ארבעים סאה כי כתיבי באדם כתיבי ולא בעינן בכלים אלא שיהיו בו מים כדי שיהיו נטבלים בבת אחת לפי מה שהוא כלי אלא שבארו חכמים שאין לפחות מרביעית אפי' למחטין וצנורות הקטנים משום דפחות מרביעית לא יפול בו לשון מקוה כיון דלא חשיבי וגם זה באור חכמים אלא שהוא כגוף תורה שכך למדו מפי השמועה כמו שמבארים כל התורה ע"פ קבלתם כמ"ש בפ' ב' דיבמות (כא.) גבי שניות דאתיין מדכתיב ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי ובארו חכמים ז"ל כי זו המצוה באה לאסור שניות לעריות ושבות לשבת אמר ליה רבא לר"י הא דאוריי' היא אמר לי' דאוריי' ופירשוה רבנן כל התור' כלה נמי רבנן פירשוה [אלא מדרבנן] וקרא אסמכתא בעלמא. הנה כאן מבואר ששניות הם דרבנן מפני שדרשה זו של עשו משמרת למשמרתי היא אסמכתא בעלמא אבל אם היה כתוב בתורה בפירוש עשו משמרת למשמרתי היינו דאורייתא ולא דרבנן ורביעית זו של כלים שאמרו הוא שבטלו חכמים וגזרו שאף כלי' הקטנים יהיו צריכין מקוה של ארבעי' סאה שלא תחלוק בטבילה. וכך הם דברי רש"י ז"ל בפ"ק דפסחים (י"ז:) גבי משקה בית מטבחיא דתניא התם רבי שמעון אומר בכלים טמאים בקרקע טהורין וכתב רש"י ז"ל וז"ל בקרקע טהורין ולקמי' מתרגם לה אמים ודאיכא רביעית דאיכא תורת מקוה עלה למחטין ולצנורות דמדאורייתא לא מקבלי טומאה כדכתיב מקוה מים יהיה טהור ורביעית הוא מקוה מדאורייתא דכי כתיבי ארבעים סאה באדם הוא דכתיבי כדנפקא לן מאת כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן אבל לכלים קטנים כדי שיתכסו במים כאדם ובציר מרביעית גמרא גמירי דלא חשיב למהוי מקוה וכיון דבעלמא מדאורייתא לא מטמי ורבנן הוא דבטלו רביעית דמקוה שלא יטבילו כלים בפחות מארבעים סאה כדאמרינן בנזיר בפ"ג מינין (ל"ח.) עשר רביעיות הן ופרכינן הא איכא רביעית דמקוה ומשנינן בר מההוא דבטלוה רבנן ותניא נמי (תוספתא פרק ראשון דמקואות ה"ו) כל שאדם טובל בו ידים וכלי' טובלין בו וגזרו טומאה אף על המשקין שבקרקע כל כמה דהוי בצירי מארבעים סאה והכא גבי בי מטבחיא אוקמוה אדאוריי' וטהורין ע"כ והרי זה מבואר *(עי' ב"י יו"ד סס"י רא בד"ה כתוב בהגהות מש"ש) ומ"ש השר מקוצי ז"ל דמ' סאה דרבנן בכלים נמי קאמר ותדע לך דהא מעין מטהר בכל דהו בכלים היא לפי דבריו שכתב בסמוך דאדם אפילו במעין בעי מ' סאה וא"כ כי קאמר והמקוה במ' סאה בכלים נמי קאמר ובהנהו מפרש דהוי מדרבנן ומיהו כבר כתבתי למעלה דהראב"ד והרשב"א ז"ל סוברין דמעין מטהר בכל שהו אפי' באדם כל שיתכס' כל גופו בהן בבת אחת וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: