סרקסטה אל החבר ר' אבון אל כוכי י"א

שאלת באחד מן השותפין שרוצה להגביה הכותל המשותף ביניהם להוצאתו יתר על ארבע אמות אם יכול חברו לעכב בידו ולומר קא מאפלת חצרי אם לא:

תשובה פשוט הוא שאינו יכול לעכב שלא אמרו (ב"ב כ"ב:) להרחיק כנגדן שלא יאפיל אלא בחלונות שהאורה הנכנסת בבית מן החלונות נכנסת מכנגדן וכל שהחזיק בחלון זכה באויר קרקעו של חברו שיצטרך להרחיק ד' אמות אם בא לבנות כנגדו כדי שלא יאפיל וזו היא ששנינו החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות אבל בחצר שהוא מגולה והאורה נכנסת בה מלמעלה ולא מכנגדה לא שמענו בה שלא יאפיל ואנן למעלה מד' אמות אין מחייבין אותו לבנותו שנינו (שם ה'.) לא שהוא יעכב על האחר מלבנות אע"פ שבכל חצר יש יותר אורה כשהכותל המפסיק הוא נמוך *( ב"י ח"מ סי' קנ"ד מחו' כ"ב שו"ע שם סכ"ו ד"מ שם סי' קנ"ז אות ז' ועי' לעיל סי' רכ"ה:) ועוד דבמה זכה בקרקע חברו שירחיק מלבנות כנגדו ובמה החזיק דבשלמא בחלון החזיק מכיון שלא מיחה האחר שהיה יכול למחות בפתחו החלון כדאיתא בסוף פרק חזקת (בבא בתרא נ"ח:) גבי מתניתין דחלון המצרי וכו' אבל בכאן במה החזיק ובמה היה יכול חברו למחות ודמיא לההיא דאמרינן בפ"ק (ז'.) הנהו בי תרי אחי דפלגי חד מטייה אספלידא וחד מטיי' תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא הוה קא בני אפומא דאספלידא א"ל קא מאפלת עלי א"ל אנא בדנפשאי קא בנינא אמר רב חמא דינא קא"ל ופרש"י ז"ל בשלי אני בונה ואין לך עלי אורה וחזקה משלש שנים דהשתא הוא דפליגי ע"כ. וגם זה כיון שמקום הכותל והאבנים של שניהם יכול לומר בשלי אני בונה ואתה לא החזקת עלי ועוד שאפילו היה לו חלון בחצר סמוך לכותל זה שהוא רוצה להגביה אין לו להרחיק כיון שחלקו החצר דהאחין שחלקו לקוחות הן ואין להן דין חלונות זה על זה כדאיתא התם (שם:) אפילו לדעת רש"י ז"ל שאמרו משמו שאם החזיק שלש שנים אחר חלוקה צריך להרחיק כבר תמהו עליו דיורד ברשות אין לו חזקה שהרי לפי פירושו אע"פ שאין להם דין חלונות שיהיה זה צריך להרחיק אבל מ"מ לא יכופנו לאחר לסתום החלון שעל מנת כן חלקו שלא יסלקו דבר משם אע"פ שאין כן דעת הרמב"ם ז"ל שפירש שיכול לכופו לסתום חלון המשקיף ומ"מ בחצר זה שאין כאן חלון אין לומר בו חזקה אפילו לאחר כמה יכול לבנות בשלו דלקוחות הן ומוכר בעין יפה מוכר ובונה בלא הרחקה שלא שייר לעצמו אחד מהם שום זכות בחלק האחר נאום יצחק ב"ר ששת זלה"ה: