תשובות ריב"ש/רסח

על דבר המחלוקת אשר היה בין הר"ר יוחנן נר"ו בן מהר"ר מתתיה ובין הר"ר ישעיה בר אבא מרי:

וזה טופס הכתב בהר"ר יוחנן נ"ר לחכמי קטלוניא בכלל:

ברכה ושלום לכם חכמי ישראל שבקטלוניא וזאת לפנים לאתנים החשובים יושבים ראשונה במלכות הנרשם ששם עלו שבטים עירין וקדישין אשים לוהטים מחסה ישראל מגינים ושליטים מלחיהם תופשי משוטים לים החכמה חקים ומשפטים ראשי עם קדש אנשי אמונה כרם ה' צבאות כרם חמד אשר ענביה ענבי נזירים קושרים כתרים לאותיות ללמוד וללמד ונהר יוצא מעדנם להשקות מיינם יין תורה במקום אורה נגבה וצפונה אתם ראשי אלפי ישראל אנשי השם אשר מעולם אזרו חיל מאריות גברו ויגבירו חיילים כמלאכי אלהים עולים להדבק בשכלים עם במחנים מחנה שכינה פורשי כנפים רכב אלהים רבותים. מי גם בכם ויסגור דלתים דלתי עינים מראות ברעה אשר ימצא את הצאן מרעיתם נפוצה ואי זהו אשר מלאו לבו שכלו יצא אדם לפעלו וברוב חילו לא ימלט את העיר ועיר מדינה ומדינה התפול צפור אל דור לצרור עליה מורדי אור מדרור קנה מתנודדת נרעדת מקול הקורא כורה ברעה ואין מושיע לה חלילה חי ה' אם יפול משערת נערותיה גרי ביתה ואמהותיה נתנו קול וירעשו אמות ספי כותלי בית המדרש ומתוכם המסגר והחרש משען ומשענה יקומו נא לעזרת ה' בגבורים ונלחמו במסלותם מלחמת תורה מלחמת יוחסין נגד הפורצים מגדלי עוז תורת ה' ההורסין הללו בעלי תריסין בעלי מארה ונותרה כסוכה בכרם כמלונה היום הזה תחלת מעשי להשמיע קולי בפלגות ואם אכתי לא קשאי בחכמה ואני מה כי אקרא עליכם בהבל דברי ורעות נפשאי העזתי מצח נחושה ושברתי בריחי הבשת וקרשי ברוב שיחי כעס וקצף אצפצף אהגה כיונה אתם ראיתם זה ימים אגרות הרבנים המתלוננים זה על זה על דבר שררה ורבנות וביניהם רבו דברי נרגנים ואשר כתבו זה על זה דברים רעים ופסולים תחת אשר ענה הרודף את הר"ר שמשון באמרו כי קנא קנאת ה' ותורתו לבלתי יגשו להורות עינים עורות אשר לא ראו מאורות ואשר לא ידעו בטיב גיטין וקדושין לא יעשו בהם מאמר קדישין והאל יודע למה רדף ויעש את כל הרעש וסופו הוכיח כי אחר ההכרח נתרצה להתחתן עמו מקנאה הראשונה לא ראיתם כל תמונה וכבר העמיד רב אחד על ראשי עם קדש דקדיש בכספא ודלאי חספא יפה כחו לסמכו ואחר משכו בדברים ונתחתן עמו והגדילו ואם גם בהרגל רבנות הצרפתים לדרוש איתין ולהבין לשון לפרק ולטעון המעון והעבודה כי לא ידע בכל אלה אף ידיעה מבית רבו להבין שמועה והוא גם הוא איש נבזה יושב בישיבה כנביא וחוזה ומהדר אזוזי אשר יאמר כי הוא זה מעוות וחוטא מחוסר גוביינא חבל על דאבדין בדור ראשון מלאו דעה המשמחים אלהים שמחה וששון מימיהם מים חיים יזלו כנהר גן עדן גיחון פישון נוצרי עדות כאישון בת עין ודור בא עלה כלו קמשון קוצים וברקנים אי תהינן בהו אקנקנים מצאנום ריקנים מכל טוב מלאים תוך ואון דאזלינן בתר אומדנא הוי על הרועים הרעים המון חוגג חגא ודישתמש בתגא נפשם לא מטוהרה היא הקדשה האומרת הבו לי תגראי ברישא והיא יבשה דמפסיק בה צונמא לא פרחה בה רוח חכמה לדון מינה ומינה לא טובים השנים רבני הזווגים הדיינים פורשי מצודות על הגזל אם כסף ואם סגים משכחי רברבי וזוטרי שקלי בהדיהו הכפירים שואגים על החמם ואין מציל מידם ותחת כבודם כל הפוגע בו אין לו תקנה זה יכאב וזח יחבש זה יפשיט וזה ילבש ירוצו לעשות חתונים ושכרם מרובה על הנדון אין בארץ איש רשאי לשרך בנו ובתו בחשאי בלא רשות רבני מתא ולהם יובל שי ולהאריך כל אורך הספור לא יכיל זמן ואיך יוכלו ידי אמן להעלות הפרטים על ספר ורישומן ותולדותיהם כיוצא בהם דמכליא קרנא אכן הנה זה החכם ר' יהודה היודע על הברור קצת העניינים כמוני יפרש ויגיד לכם את אשר ידע ועל אשר ערערתי זה ימים על המעשים ביני לבין עצמי ואולי בתוך עמי נשמע פתגמי הוציאו עלי הר"ר ישעיה בר ר' אבא מרי להרבות שטנה וישם בלבו למשול עלינו בצרפת והשיג לפי הנשמע מרבו רב אשכנז אוהבו וגזר שתהיה שבטו וממשלתו על כל צרפת ושום רב אשר יקום לתפוש ישיבה בצרפת בלא רשות הר"ר ישעיה יהיו כל הגיטין והחליצות אשר יעשו לפניו פסולים וכליו כלי כותים דלית בהו משום הכנה ההיתה כזאת בישראל בארץ וביום הוסדה גזרה בלא טעם ובלא משפט ובשעת השמד בטול בתי מדרשות ובטול תורה וחלול השם וכבר נפרץ על כך כמה בחורים נסעו מזה וילכו לביתם כמשתגעים וכמה פרצות יצאו אם חלילה יארך הדבר ואי לא דמסתפינא דילמא גברא רבא הראוי עלי לכבוד ולתפארת נפתה לדברי הר"ר ישעיה לזה ואף על פי שהוא קרוב לנמנע הוה אמינא דהגוזר ומחרים ומנדה על זה מנדה מי שאינו בר נדוי וראוי לשאת חטאו ועוד כיון שהדבר נוגע אלי אחריש אדום אגלה טפח ואכסה טפחיים ולא אאריך במפורסם אך לזאת אשתחוה פני כבוד מעלתכם ללבוש בגדי נקם להניף ולהריק חרב מנדנה להעמיד משפט פנים לא ינשאו אתם עקר ורוב מאור גלותינו ואחריכם ברוב המקומות לית דינא ולית דיינא זאת היא שאלתי ולזה התפללתי החרם תחרימו על כל הסביבות ועל כל השופטים והרבנים ותופסי ישיבה אשר עמדו זה חמש עשרה שנה אשר יגזמו יחיד או רבים על דבר חטא ואשמה או ינדוהו עד יתנו אשם וישימוהו בכיסם או בכיס קרוביהם דרך קנס או דרך פשרה והוא הדבר אשר רמזתי הגזל והחמס ראוי להעמידנו בגלות וירושלם בחרבנה אך בזאת יאות להם כי הקנס אשר יקנסו יהיה בפני רבים או הפשרה וינתן במקום יראה לרבנים אחרים יברר הפורע שלא מן האגודה והקנס לא לקונס יתננה ועוד לבטל הגזרה השנית להחרים כל החש עליה וכל המעמידה ולהזהיר הר"ר ישעיה על דברים כאלה וכאלה לבלתי ישיג גבולנו ולא יבטל בתי מדרשות למען ידע כי איננו לא נשיא ולא ראש גולה ולא בר אבהן ואם בר אוריאן וקבל עליו דברי חברות וטהר במי מעין ובור יעמוד בגבולו ולא יעבור אם כן תעשו תחיו רוח שפלים תחזירו עטרה ליושנה ואני בעניי אם קטונתי סבות סבבוני לא נתנוני ליום שאנן וביום נוח קרינן ותנינן מנהג אבותינו בידי מזרעא דיוסף קא אתינא מורינו הרב זקני נ"ע אשר ראיתם ושמעתם מעלתו וכן היו כל אבותי מדור דור לפי גדלו גדלו ויעצמו כל בני דורם ראוי לכל מכיריהם וכל שכן אשר שתו מימיהם לעיין בדיננו ובמשפטנו ולקנאת קנאתנו באמת ובדין ואלהי קדם מעונה ישיבכם בנוה שאנן ועל מי מנוחות ינהלכם יגדל שלום תורתכם ומעלתכם לנצח כנפשכם החשובה ונפש עבד משרת קטן שבכם אני הוא יוחנן בן מורינו הרב רבי מתתיה זלה"ה. שעל הכתב ליד רבני קטלוניא וחכמיה יצ"ו: