תשובות ריב"ש/רסב
עוד שאלת קהל שהסכימו שלא יהא רשאי שום אדם בעולם בשום פנים וצד וענין להכניס יין לכאן הן מחוץ לתחום או מן התחום אלא היין שפרע בעדו בשעת עשייתו חק האינבוטא"ר לקונה השיש"א לא שום יין אחר כלל בקנס ידוע וקבלו עליהם שכל אותו היין המנוע יהיה אסור בהנאה כדין יין נסך גמור אלא אם יכנסוהו ברשות בית דין (שהם) או שיהיו עם רשות מקצת אנשי העצה ותוך זמן ההסכמה בא אחד לכאן והכניס נוד אחד שהביא מנחה לראובן שלא ברשות אחד מן הקהל והיה שם מי שאמר ישבע שלא הביאו מדעת ראובן וישתה בהיתר ונראה לך שפרץ פרץ על פני פרץ בהתרת הנאתו ושתייתו:
תשובה לפי הנראה מלשון השאלה היהודי המביא היין בתשורה אינו מן העיר ואולי לא ידע בתקנת הקהל ואפשר וראוי שלא תהיה כוונת הקהל על השוגגים שלא ידעו בתקנתם אלא על בני עירם שידעו בתקנתם ויעברו במזיד להפקיע החק אבל אותם שהם מחוץ לעיר ולא ידעו בתקנתם ואין כוונתם להפקיע החק אין דעת הקהל לאסור יינם לא בהנאה ולא בשתיה כל שיפרעו החק לקונה השיש"א וכ"ש בדבר מועט המובא דרך תשורה וכל שהקהל או מנהיגיהם אשר עשו התקנה מפרשים עתה ואומרים שלא היתה דעתם לכך בתקנתם הרי זה מותר ואע"פ שלשון התקנה כולל שלא יהא רשאי שום אדם בעולם וכו' אפשר שאין הכוונה אלא על בני קהלם שהם תחת ממשלתם ובידם לתקן עליהם ואם כן אף כשאסרו היין על בני הקהל בהנאה הוא ג"כ כשהמכניס הוא מבני הקהל וכיון שלשון התקנה יסבול הפי' להתיר יכולים הנודרים לבאר מה היתה כוונתם מתחלה אם להחמיר אם להקל *( ב"י יו"ד ס"ס רכ"ח בד"ה וכ' בח"ב:) כדתנן בפ' שני דנדרים (י"ח:) סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל וקתני סיפא (כ'.) נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי להיות נודר בו אמר קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגרשתי ועל כלן אין נשאלין להם וכו' ומפרש בגמרא דהכי קתני אין נשאלין אין צריכין שאלה לחכם ואע"ג דמסיק התם בד"א בת"ח אבל בעם הארץ הבא לישאל עונשין אותן ומחמירין עליהם לרבי מאיר ולרבנן אין עונשין אותן לנהוג אסור כימים שנהגו התר ואין מחמירין עליהם שלא לפתוח להם בחרטה אלא בפתח אלא פותחין להם בין בפתח בין בחרטה ומ"מ צריכין שאלה בעם הארץ כבר פי' המפרשים ז"ל דדוקא בהני נדרים דסיפא דמתני' שמשמעותן הוא להחמיר אלא שהוא מפרש נדרו בדבר זר בחרמו של ים והנהו אחריני ומ"מ צריכין שאלה בעה"א אבל בנדרים דרישא שמשמעותן להקל כמו להחמיר כגון הרי עלי חרם אם בחרם של שמים נדר אסור ואם בחרם של כהנים מותר ואם סתם אסור והנהו אחריני דקתני התם אם פירש ואמר דבשל כהנים נדר אפילו בעם הארץ אינו צריך שאלה וכ"ש בנדון זה שאינן עוקרין נדרם לגמרי אלא שמבארין מהו הנכנס בכלל תקנתם. אמנם אם אין הקהל או מנהיגיהם מבארים מה היתה כוונתם מתחלה בתקנה ההיא אסור מן הסתם דסתם נדרי' להחמיר *( ד"מ יו"ד סי' רכ"ח אות כ"ה:) נאום דורש שלומך יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
אם אחרו פעמי תשובתי אל תתמה על החפץ כי סבוני סבבוני והקיפוני שאלות חבילות חבילות מארץ מרחקים משואלים כענין בדברים גדולים אף כי אחרי המועדים אשר כתבתי על שאלותיך לא מצאתי מי יעתיק אותם כי החברים מקשיבים אף בשעה שאין לומדים כלם טרודים לכתוב לעצמם אם פי' אם חדושין מן המסכתא אשר אנחנו בה ולא ראיתי לבטלם ממלאכתם וכי ארכו הימים כדי להסיר מעלי מסוה בשת האחור אשר היה עלי כתבור בהרים טרחתי להעתיקם מידי: