תשובות ריב"ש/רס
עוד שאלת ראובן בא מעירו לארס אשה במקומינו בחולו של מועד ואחוזת מרעהו הבאים אתו עשו רקוד ומחולות בשכונה יום אחד לפני הארוסין לכבודן ולכבוד הרגל ולמחר כשבא לקדש את הנערה עשו לו צווי המוקדמין שלא יארס כיון שכבר עשה שמחה באותו רקוד ואסור לערב שמחה בשמחת הרגל ואמרת אתה שהשמחה אינה נאמרת אלא על הסעודה והרקוד והמחולות לכבוד הרגל עשו שהרי עדיין לא היו שם ארוסין אותו היום. ועוד שהאסור הוא לפי שאין מערבין שמחה אחרת בשמחת הרגל כדיליף לה התם בפ"ק דמו"ק (ח':) מקראי ואין שמחה אלא בבשר. ועוד כי מצאת בשם רבינו האי גאון ז"ל כי סעודת ארוסין האסורה במועד היא אותה שעושה אבי הארוסה לארוס והיא הנקראת סעודת ארוסין וכדתנן (פסחים מ"ט.) לאכול סעודת ארוסין בבית חמיו ותניא (שם) סעודת ארוסין רשות דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר מצוה ונקראת נמי סעודת חתן כדתנן (ב"ב קמ"ו.) השולח סבלונות לבית חמיו ושלח שם מאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר וכו' אבל סעודה שעושה ארוס לאבי הארוסה אינה נקראת סעודת חתן ע"כ. ולזה אין למנוע הארוסין בשביל המחולות וגם לא לעשות החתן סעודה לרעיו וקרוביו והמוקדמין מנעום מלאכול עם החתן בבית אחד אפילו לאכול משלהם אלא שיאכלו מפוזרין כל אחד בביתו:
תשובה נראה שהדין הוא כמו שאמרת דבארוסין בלא סעודה ליכא שמחה כדאיתא ביבמות פרק החולץ (יבמות מ"ג:) ואפילו יעשו רקודין ומחולות אין זו שמחה האסורה במועד *( ב"י ושו"ע או"ח רס"י תרמ"ו:) אלא השמחה האסורה היא כשהחתן שמח עם אשתו ובנשואין אפילו בלא סעודה איכא שמחה כשנושא אותה ונכנס לחופה וכן בארוסין עם סעודה כשאוכל הארוס בבית חמיו ושמח עם ארוסתו בשעת סעודה אבל בלא סעודה אלא לארס לבד ליכא שמחה וכן נמי אפי' אם הארוס עושה סעודה עם רעיו כל שאינה בבית ארוסתו לא מימעיט מושמחת בחגך ולא באשתך וכן לסעוד החתן בבית חמיו שלא בשעת ארוסין נמי שרי דלא אסור אלא בשעת ארוסין רוצה לומר הארוסין בסעודה דאע"ג דהתירו קנין הארוסין משום שמא יקדמנו אחר ברחמים והוי כדבר האבד לגביה לא התירו בסעודה ולערב שמחת ארוסין בשמחת הרגל או שישכח לגמרי שמחת הרגל והיינו נמי דהתירו נשואין בערב הרגל ואע"פ שהוא שמח עמה כל ימי הרגל דלא אסרו אלא ביום הנשואין דעיקר שמחה חד יומא כדאיתא בפ"ק דמוע"ק ובודאי כמו שכתב רבינו האי ז"ל כך נראה דאין נקראת סעודת ארוסין אלא באכילת הארוס בבית הארוסה דמתניתין דבפרק אלו עוברין דקתני בה ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת ארוסין בבית חמיו וכו' וכן ברייתא דתניא בגמרא לאכול סעודת ארוסין בבית חמיו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד ומוקמינן להו בגמרא חדא בסעודה ראשונה דהיינו בשעת ארוסין וחדא בסעודה שניה דהיינו בשעה ששולח סבלונות בתרווייהו קתני בהו בבית חמיו וכי היכי דאמרי' גבי חופה במס' סוכה פרק הישן (סוכה כ"ה:) אין שמחה אלא בחופה הכי נמי אית לן למימר גבי שמחת סעודת ארוסין דאין שמחה אלא בבית הארוסין דהיינו בבית אבי הארוסה שהארוס והארוסה שם ובפירוש כתב כן גם הר"י בן גיאת ז"ל בהלכותיו דאין סעודת ארוסין אסורה אלא שלא יסעוד הארוס בבית הארוסה. ומ"מ ראוי להחזיק טובה למוקדמין שדקדקו להחמיר בדבר אם זאת היתה כונתם עם היות שהפריזו על מדותיהם *( עי' מאמרי "באורים בירושלמי למבחן" אות ד' מ"ש בזה:):