תשובות ריב"ש/רנז

עוד שאלת ראובן השכיר ביתו לשמעון לה' שנים בסך פלוני ובשטר השכירות כתב לו ואחר עבור כל השנים הללו אם ירצה שמעון הנזכר והבאים מכחו להשאר ולדור בבתים הנזכרים בסך הזה עצמו עד תשלום י' שנים רצופות לא אוכל אני והבא מכחי להוציאו משם ולמחות בידו בשום טענה וענין בעולם ולא בשום דין ומנהג כי אם לצורך עצמי ודירתי עד כאן. ובנתים מכר ראובן הנזכר הבתים ההם ללוי ולסוף חמש שנים בא לוי הקונה להוציא שמעון השוכר מן הבתים וטען שרצונו לדור שם עוד חמש שנים אחרות הואיל והמשכיר אין לו לדור בהם ולוי משיב כמו שראובן היה מוציא אותך מן הבתים לדירתו אם נשארו לו כך אני הבא מכחו אוציאך משם לדירתי. ואמרת שהעולה על דעתך הוא שאם אמר לצרכי סתם היינו יכולין לומר שהצורך ההוא כולל דירה ומכירה אבל עכשיו שכתב לו לצורך עצמי ודירתי יראה שלא יובן מזה אלא לשירותו ודירתו ושאלת לבאר לך למי שומעין:

תשובה בין שאמר לצרכי בין שאמר לצורך עצמי ודירתי הכל אחד שאין משמעות לצרכי אלא לצורך דירה אבל בכאן הספק הוא אם אף כשאמר לצורך עצמי ודירתי נאמר שהבא מכחו יהיה כמוהו וקם תחתיו במה ששייר לעצמו. ודין זה תלוי בדבר אחר והוא שכל מי שמוכר או נותן לאחר ומשייר במכירתו או במתנתו אי זה דבר לעצמו אם משייר דבר ידוע ומסויים כגון שנתן שדה ושייר אילנות לפניו או ששייר בית בבירה גדולה או שמכר בית ואמר על מנת שדיוטה העליונה שלי בכגון זה יורשיו כמוהו אע"פ שלא פירש שהרי הוא כאלו לא נכנס המשוייר בכלל המכירה אלא כל אחד חלוק לעצמו המכור לבד והמשוייר לבד אבל אם אינו משייר דבר מסויים אלא במה שמכר משייר לעצמו אי זה תשמיש או שמכר דקל ושייר פירותיו לעצמו אע"פ ששייר מסתמא מקום פירי דלעצמו בעין יפה משייר כדאיתא בפרק (יש נוחלין) [מי שמת קמ"ח.] מ"מ כיון שמכר הדקל והוא משייר בפירותיו אין הכוונה בשיור כשאומר על מנת שהפירות שלי אלא לעצמו לבד ולא ליורשיו ולבאי כחו *( ד"מ ח"מ סי' שט"ז אות ג' רמ"א שם ס"א:) אא"כ פירש והיינו ההיא דתניא בפ' המוכר את הבית (בבא בתרא ס"ג.) בן לוי שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו ואם אמר לי ולבני מת נותנו לבנו דאלמא דבסתמא כשאמר על מנת שהמעשר ראשון שלו אין בניו בכלל והטעם הוא לפי שאין זה דבר מסויים שנאמר הדבר הנמכר עומד בעצמו לבד והמשוייר לבד ולא נכלל במכירה אלא במה שמכר בדבר שהוא של מוכר שייר ולזה אין במשמעות שיורו אלא לו לבדו אא"כ פירש וכ"כ הרמב"ן ז"ל והוא הנכון *( עי' ב"י ח"מ סי' ר"ט ס"י ורמ"א שם ס"ז ועי' בשו"ת פרח מט"א סי' ט' בד"ה העולה וכו'). ובנדון זה כך הוא ראובן השכיר ביתו לשמעון והתנה שלא יוכל לסלקו לא הוא ולא באי כחו אלא לצורך עצמו ודירתו וכיון ששייר במה שהשכיר אין בכלל תנאי השיור אלא לעצמו ולדירתו ולא אפי' יורשיו אין צריך לומר בא מכח מכירה וכל שכן בנדון זה שנראה מלשון התנאי שכך היתה כוונתם שהרי הזכיר בלשון ההוא הרבה פעמים הוא ובאי כחו ובתנאי השיור לא אמר כי אם לצורך עצמי ודירתי: