ומה ששאלת אם מת א' מהם במגפה אם דעתי לדונה בקטלנית גמורה או אם יש לחלק:

תשובתי עובדא טובא ידענא שנעשו בזה להקל וחכמי הדור לא היו מוחים בידם ונ"ל סמך להקל מההיא דתנן בפרק המקבל (בבא מציעא קה:) המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו ואם אינה מכת מדינה אינו מנכה מן חכירו אלמא אע"ג דאמרינן דמזליה דחוכר גרם ומשום הכי אינו מנכה לו מן חכירו כשאינה מכת מדינה ואפי' היכי דאישתדוף כל שדותיו של מחכיר כדאית' התם בגמ' (קו.) אפי' הכי כשהיא מכת מדינה אין תולין במזלו והכא נמי איכא למימר בקטלנית דקיי"ל טעם אסור משום דמזל גורם דכיון שהוא מכת מדינה אין לומר דמזל גרם ומכל מקום צריך שתהיה המגפה חזקה שרוב אנשי העיר ימותו בה כדאמרינן בההיא היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאישתדוף רובא דבאגא והלכתא כר"י וכמו שפסק הרב אלפסי בהלכות או אפשר דדיינינן ליה בדבר כההיא דתנן במסכת תענית (יט.) אי זהו דבר עיר המוציאה חמש מאות וכו' וכן שימות מחולי המגפה ולא מחולי אחר דאם כן הוה ליה כההיא דאבעיא לן התם (ב"מ שם) של כל העולם בשדפון ושלו בירקון של כל העולם בירקון ושלו בשדפון וסלקא בתיקו והכא אפשר דאזלי ביה לחומרא למיסר לכתחלה משום סכנתא *( ב"י אה"ע סי' ט בסד"ה ומ"ש בשם. רמ"א שם ס"א ב"ש שם סק"ו:):