שניה אם ב"ד חייבין לתת למסור טוען לסדר טענותיו או למנות לו מורשה ואם מן הדין לתת לו טוען אם יתנו לו קודם הודא' פיו או אח"כ באשר הוא בקש לתת לו טוען כמו שיש לתובע טוען:

תשובה בדיני ממונות יש מחלוקת בין הגאונים ז"ל אם הנתבע יכול למנות אנטלר שזהו טוען או מורשה שיטעון בשבילו בב"ד כי יש מהם שאומר שאם לא ירצה הנתבע לבא לב"ד יכול למנות שליח בעדים שיטעון בשביט בב"ד והביאו ראי' ממה שהקשו בירושלמי דסנהדרין (רפ"ב) גבי כ"ג וימנה אנטנר ותרצו הגע עצמך שנתחייב שבועה וכי אנטלר נשבע אלמא אפילו הנתבע יכול למנות אנטלר וכן דעת בעל הערוך ז"ל (ערך אנטלר) אבל הרב אלפסי כתב בתשובה שאין הנתבע יכול למנות אנטלר וכן דעת רב סעדיה ז"ל *( עי' שטמ"ק (ב"ק ח:) ד"ה אי טפקת:) וההיא דירושלמי דמקשה וימנה אנטלר משום יקרא דכ"ג קאמר אבל שאר אינשי לא ומ"מ נראה שזהו דוקא בדיני ממונות שאפשר לחלק בזה בין תובע לנתבע לפי שהתובע כל שהרשה אדם בזכות שיש לו בתביעה ההיא ואמר לו זיל דון והנפק לנפשך הרי נעשה השליח כבעל דבר ולא מצי הנתבע למימר ליה לאו בעל דברים דידי את אבל הנתבע שאי אפשר לו להקנות דבר אפשר לומר שלא יוכל למנות אנטלר לפי שיאמר לו התובע לאו בעל דברים דידי את ולא אדון עמך שאין לי דין ודברים עמך אבל בדיני נפשות אם יש לחלק נראה שהדבר בהפך שהתובע אין ממנה אנטלר שהרי אין תובעו ממון שיוכל להרשות עליו אבל הנתבע בדיני נפשות כיון דבעינן ושפטו העדה והצילו העדה ותנן (סנהדרין ל"ב.) דיני נפשות הכל מלמדין לזכות ואין הכל מלמדין חובה אם כן יכול למנות אנטלר שיטען בעדו וילמד זכותו שהרי שומעים לכל מי שיבא ויאמר יש לי ללמד עליו זכות ואפי' לאחר שיגמר הדין ויצא ליסקל אם אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות מחזירין אותו וכל שכן שאם יש לתובע אנטלר ללמד חובה שיוכל הנתבע למנות גם כן ללמד זכות אמנם עתה שנהגו לקבל הודאת פי העובר אם ראו ב"ד לקבל הודאת פיו קודם שימנה טוען שיטעון בשבילו כדי שלא ילמדהו טענות של שקר ושיצא הדין לאמתו הרשות בידם: