תשובות ריב"ש/רלד
למוקדמי טירול
יושבי על מדין הולכי על דרך סלולה דרך ישר ודרך הקדש יקרא לה להעמיד ארץ במשפט על מכונתה ונבנתה העיר על תלה ליסר בשוטים שוטים שקלקלו ובעקרבים וסרבים רבים ומריבים ומשיבים על הקלקלה תצא אש קנאתם ומצאה קוצים כסוחים נתנו לאכלה יכלו אותם מכרם ה' צבאות נטע שעשועיו העם בחר לנחלה אם ללצים יליצו ירוצו גלגלתם ופתאים יערימו יבינו לאחריתם ואל ישובו לכסלה. בפרצות לגדור גדר יעלו בתחלה המה הגבורים אל דבר השם חרידים השרידים יחידי סגלה מוקדמי קהל טירול וריעיהם הנבררים אתם במשא ישורו המקום יהיה בעזרם ובארץ ישים אותם תהלה:
הגיעני כתבכם עם קונדרוס השאלות על ענין האיש ההוא אשר קרה. קרא בראש הומיות ברחובות נתן קולו ופער פיו לבלי חק ושכנגדו טען לפניכם לדין אותו בדין מסור ומלשין על שקר ולחייבו עונש ונסתפק לכם בדבר המשפט ספקות בניתם מהם חמשה שאלות שהם ענפים ולא שרש הענין בעצמו אבל נראה מדעתכם שאם אמת היה הדבר ויתברר בעדים שאמר הדברים ההם כפי שסדר בתביעתו התובע כנגדו שהוא חייב עונש בדין מסור ומלשין על שקר אלא שנסתפק לכם איך תחקרו הדבר אם בעדים לבד או גם בהודאת פיו ואיזה מהם ראשונה ואם יש בהודאת פיו צד חקירה ואם תקבלו העדים בפני הכתות ושאר הספקות הבאים בשאלות החמשה אשר סדרתם. ועם היות לא שאלתם אותי בעיקר הדין אם הוא מחוייב עונש בדין מלשין ומסור לשקר לו יהי שאמר הדברים ההם בפי שטען עליו התובע אם לא עכ"ז אודיעכם דעתי בזה ואפרוץ נדרי המוסר להשיב על אשר לא ישאלוני יען זה חובה עלי ממה שאמרו רבותינו ז"ל (שבועות ל"א.) מנין לתלמיד היושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק ואם בדיני ממונות כך בדיני נפשות לא ב"ש. אבל תחלה אודיעכם דעתי בשאלותיכם לו הונח שיהיה האיש ההוא חייב עונש על מה שעשה באשר עלה בדעתכם ואח"כ אבאר על מה מתחייב המסור והמלשין על שקר עונש בדין תורה ובאיזה דרך ומתוך זה יצא לבם שאין האיש הזה חייב עונש בדין ההוא:
ראשונה נסתפקתם אם מן הדין לקבל בתחלה הודאת פי המסור קודם קבלת העדים שכנגדו ואם מעלה ומוריד לקבל הודאתו אם לאו:
תשובה אין ספק שבדיני ממונות אין מקבלין את העדים אלא לאתר שהשיב הנתבע לתביעת התובע לפי שאם הודה הנתבע מתחייב ממון ע"פ הודאתו דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי אך כשהנתבע כופר בתביעת התובע אז צריך לעדות העדים ומקבלין אותן וא"כ למה יטריחו ב"ד לקבל עדות העדים קודם תשובת הנתבע לתובע ואולי אין צריך לעדים שהנתבע יודה לתביעת התובע ואמרו ז"ל בכמה מקומות בתלמוד אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן *( ב"י ח"מ סי' כ"ח מחו' כ"ו שו"ע שם ס"ה:) ולזה אין מקבלין העדים בדיני ממונות רק אחר שיכפור הנתבע בתביעת התובע זולתי על צד ההכרח כגון שהיו העדים חולים שאין ממתינים לתשובת הנתבע שמא ימותו בנתים וגם מקבלים אותן אז שלא בפניו או כגון ששלחו לו ולא בא ובהנהו גווני דאיתמר בפרק הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ב:) אבל בדיני נפשות לפי שורת הדין אין חשש בהודאת פיו שהרי אינו מתחייב מיתה על פי עצמו רק ע"פ עדים ואין הודאתו מעלה ומורדת אין צריך לקבל הודאת פיו כלל אלא שמקבלין העדים בפניו. ואם יודה לדברי העדים דנין אותו ע"פ העדים ואם לא יודה לדבריהם צריך להביא עדים אחרים להזים אותן או להכחישן. אבל עתה אין הרשות נתונה ביד בית דין לדון בדיני נפשות רק בהורמנא דמלכא וצריך לאמת הדין אף בעיני שופטי הארץ שלא מבריתנו למען לא יחשדונו בדנים לא בצדק ולא במשפט. גם כי עתה בזמנינו זה מה שדנין בדיני נפשות הוא לפי צורך השעה שהרי בטלו דיני נפשות אלא שב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין לפי צורך השעה ואף שלא בעדות גמורה כל שידעו באמתלאות ברורות שעבר העבירה לזה נהגו לקבל הודאת פי העובר אף בדיני נפשות למען יתברר הדבר גם מתוך דבריו עם קצת אמתלאות אם אין עדות ברורה. ולפי שמן הדין צריך לחקור יפה יפה כמו ששנינו (אבות פ"א) הוי מרבה לחקור את העדים וכל המרבה בחקירתם הרי זה משובח כדתנן במסכת סנהדרין בפרק היו בודקין (סנהדרין מ.) כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים לזה נראה שלכתחלה ראוי לקבל הודאת פי העובר קודם קבלת העדים כדי שיוכלו לחקור את העדים על פרטי דברי העובר אך אם לא נעשה בדרך זה וקבלו העדים תחלה אין קפידא בזה ויכולין לקבל אחר כן הודאת פי העובר. ומה שבא ג"כ בשאלה זו אם בקבלת הודאת המסור יש חשד חקירה. מדעתי אתם מסופקים בזה מפני החק שאין לעשות חקירה בארגון ולפי דעתי מאחר שיש בדבר תובע כבר מתקיים החק שאין החק אלא שבזולת תובע לא תעשה חקירה כנגד אדם אבל מאחר שיש תובע אין בקבלת הודאת העובר חשד שם חקירה. וכמה פעמים ראיתי בכאן שברורי הקהל מקבלין הודאת העובר כל שיש תובע בדבר האמנם אל תסמכו עלי בזה כי זו אינה שלי שאין זה מדין תורתנו שאלו את פי חכמי העמים כי אם אתם יראים מזה המשפט להם הוא ולפניהם יובא. וכן במה ששאלתם אם יספיק לכם חותם אדונינו המלך יר"ה לעשות חקירה אם לאו בלתי סכנת הב"ד והקהל י"א גם זו דלהון היא: