תשובות ריב"ש/רד
שוש לרבי אברהם צרפתי י"א
שאלת שיש בעיר מושבך כהן אחד שאינו יודע לקרות בתורה ואינו מכיר אפילו אות אחת ועולה ראשון בבית הכנסת ומברך כמצות אנשים מלומדה ואינו יודע לקרות בס"ת ואינו מכיר בו אם ראוי למחות בו אחרי שיש שם כהן אחר שהוא ראוי יותר ממנו:
תשובה דע ששורת הדין הכהן קורא ראשון אפילו יהיה הישראל גדול ממנו בחכמה וביראת חטא וזה מדאורייתא הוא דכתיב וקדשתו ודרשו חכמים ז"ל בגיטין בפרק הנזקין (גיטין נ"ט:) וקדשתו לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון אבל אם רצה הכהן לחלוק כבוד למי שגדול ממנו בחכמה שיעלה ראשון ממנו הרשות בידו מדין תורה אבל חז"ל תקנו מפני דרכי שלום כי היכי דלא ליתי לאנצויי שלא יהא רשות בידו לחלוק כבוד אף לגדול ממנו והיינו דבפרק הנזקין תנן כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום ואמרינן עלה בגמרא מנא ה"מ ואמרי' ר' חייא בר אבא אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו' א"ל אביי הא מפני דרכי שלום דאורייתא הוא א"ל דאורייתא ומפני דרכי שלום כל התורה נמי מפני דרכי שלום הוא שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום אלא אמר אביי לכדמר דתניא שנים ממתינין זה את זה בקערה שלשה אין ממתינין והבוצע הוא פושט ידיו בקערה תחלה ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו ואמר רב עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבית הכנסת לא מאי טעמא דאתו לאנצויי. הנה כאן מבואר שמן התורה כהן קורא ראשון אלא שאם רצה לחלוק כבוד למי שגדול ממנו הרשות בידו לולי מפני דרכי שלום שתקנו חז"ל שלא יהא רשות בידו ומפורש שם בגמרא דדוקא בשבתות וימים טובים דאיכא רבים בבית הכנסת אבל בחול יכול לחלוק כבוד למי שגדול ממנו:
וכל זה שאמרנו דוקא בשניהם חכמים או תלמידים אלא שהכהן קטן ממנו אבל אם הישראל ת"ח והכהן עם הארץ ת"ח קורא ראשון ואין בזה מפני דרכי שלום אדרבה חוטא אם אינו עושה כן והיינו ההיא דמגילה (כ"ח.) כל תלמיד חכם שקורא לפניו כהן עם הארץ חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי וההיא דאמרינן בפרק בני העיר שאלו את רבי פרידא במה הארכת ימים א"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ואקשי' למימרא דמעליותא הוא ואמר ר' יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפי' כהן גדול עם הארץ אותו ת"ח חייב מיתה ופריק כי קאמר איהו בשוין ופי' רבינו תם ז"ל דלאו בשוין ממש קאמר דבהא פשיטא דכהן קודם ומדאורייתא הוא אלא ר"ל ששניהם ת"ח אלא שהיה רבי פרידא גדול מן הכהן והיה רבי פרידא יכול לקרות לפניו בימות החול אם היה האחר חולק לו כבוד ולא היה בזה אף מדרכי שלום או שהיה רבי פרידא גדול בדורו והיה יכול לקרות ראשון אף בשבתות וימים טובים בלא רשות הכהן דומיא דרב הונא דקרא בכהני אפילו בשבתות וי"ט משום דשאני רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי דכהני חשיבי דארץ ישראל הוו כייפי ליה (גיטין נט:) ור' פרידא רצה להחמיר על עצמו והיינו רבותיה דרבי פרידא. ומ"מ כל זה שכתבתי הוא לפי שורת הדין אבל עכשיו נהגו בכל ישראל לקרות כהן אפילו עם הארץ לפני ת"ח אפי' גדול שבישראל ואין לשנות מפני המחלוקת. אמנם זהו בעם הארץ היודע לקרות בתורה אבל אם אינו יודע לקרות הדבר ברור שאינו עולה כלל ואפילו אין שם כהן אחר ואיך יעלה והוא אינו יודע לקרות ואע"פ שנהגו ששליח צבור מקרא את הכל דומיא דההיא דמקרא בכורים (בכורים פ"ג מ"ז) שלא לבייש מי שאינו יודע היינו שלא יטעה בקריאתו אבל צריך הוא כשיקרא עם הש"ץ שיבין מתוך הספר ואם לא כן אינו עולה כלל ואדרבה כשמברך הוי ברכה לבטלה ועובר משום לא תשא ואע"פ שהדבר ברור מעצמו שמי שאינו יודע לקרות אינו עולה למנין שבעה ואין צריך ראיה לרוב פשיטותו עכ"ז לפטרך בלא ראיה אי אפשר דגרסינן בתוספתא דמגלה (פ"ג ו') בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב אפילו שבעה פעמים ובודאי יש אחרים בביהכ"נ שהרי אין קורין בתורה בפחות מי' אלא ר"ל שהאחרים אין יודעין לקרות אלא זה לבדו וזה עולה ז' פעמים ואין האחרים עולים כלל כיון שאינן יודעין לקרות ואע"פ שתקנת חז"ל שיקראו שבעה בתורה היא תקנה קבועה לפי שאין קריאת מי שאינו יודע לקרות מתוך הספר קריאה של כלום זהו מה שנ"ל בזה ברור *( ד"מ או"ח סי' קל"ה אות ד':) וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: