תשובות ריב"ש/ר
דרוקה לרבי י
צחק אבואל עפיאה י"א.
שאלת ראובן שהיה סמוך לביתו דרך רשות הרבים ופייס לעובד כוכבים אחד מגדולי העיר שיפייס לאנשי העיר שיתנו לו את הדרך הנזכר והוא יקנהו ממנו לבנות לו בית ויתן לו בשבילו מאה דינרים וכן עשה ונתנו לו אנשי העיר את הדרך הנזכר ומכרו העובד כוכבים לראובן וכשבא ראובן לסתום הדרך ולבנות בו בית ערערו השכנים ואמרו שעושה שלא כדין בסתימת הדרך לפי שמרבה עליהם הדרך וצריכין לסבוב כל השכונה. וראובן טוען שכיון שקנאו מהעובד כוכבים בדין יכול לסתום הדרך ולבנות בו הבית. והשכנים טוענים שאינו יכול מטעם הבא מחמת עובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים וכך כתוב בנימוסי העובדי כוכבים ששום אדם בעולם הן רבים הן יחיד לא יוכלו לתת ולמכור לשום אדם בעולם שום רשות הרבים ונמצא שאנשי העיר עשו שלא כדין כיון שלא היה להם רשות למכור הדרך:
תשובה הדבר ברור שהדין עם השכנים ואין אנו צריכין בזה לנימוסי עובדי כוכבים כלל אלא מדין הגמרא אין ראובן יכול לסתום רשות הרבים ולעקם על השכנים את הדרך וגדולה מזו בפרקא קמא דבבא בתרא (י"ב.) מבואות המפולשין לר"ה ובקשו בני מבואות להעמיד להם דלתות בני רשוה"ר מעכבין עליהם ולא סוף דבר בתוך ארבע אמות סמוך לרה"ר אלא אפילו בפנים במבוי רחוק מרה"ר יותר מארבע אמות יכולין בני רה"ר לעכב עליהן משום דזמנין דדחקי רבים ועיילי להתם ועתה מפני הדלתות לא יוכלו להכנס במבוי כבתחלה כדאיתא התם וכבר הוכיחו המפרשים ז"ל דאפילו במבוי סתום מצד אחד קאמר דאי במפולש משני ראשיו היכי מצי למימר התם סבור מינה הני מילי בארבע אמות אבל טפי מארבע אמות לא והלא מעקמים עליהן את הדרך לגמרי שאינן יכולין לעבור דרך המבוי ההוא לרה"ר ועוד דלא הוה ליה למימר זימנין דדחקי רבים ועיילי להתם אלא משום דחלפי בה רבים ועוד אמרו שם מבואות המפולשין לעיר אחרת ובקשו בני מבואות לסתמן בני אותה העיר מעכבין עליהם ולא מבעיא כי ליכא דרכא אחרינא אלא אפילו איכא דרכא אחרינא נמי מעכבין משום דרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו כ"ש בנדון זה שהשכנים עצמן יכולין לעכב על ראובן זה שלא לסתום הדרך שהחזיקו בו ושיצטרכו עתה להקיף בדרך אחרת ואם בני העיר מכרו או נתנו זכות השכנים לא עשו ולא כלום *( ב"י ח"מ סי' קס"ב מחו' א:):