תשובות ריב"ש/קצ
עוד בפרק הנזכר (נא.) אמר רב נחמן בית הרחם אין בו משום רסוק אברים פירש רש"י ז"ל עגל שנולד היום אין חוששין שמא נדחק ונתרסקו אבריו וא"צ לשהותו ומדברי הרמב"ם ז"ל נרא' שפירש בענין אחר דכשבודקין האברי' הפנימיים אם נשתנה מראיהן משום רסוק אין בודקין בית הרחם דאין בו משום רסוק אברים. וקשיא ליה למר על זה הפי' שאינו מתיישב כלל בסוגית הגמ' שהרי סייעו לו מתינוק בן יום א' וכולי ומעגל שנולד ביום טוב וכולי. וכן מ"ש שאף האברים הפנימיים שאין נקב פוסל בהם רסוק פוסל בהם. נראה שדקדק זה מדאצטריך למעוטי בית הרחם דאם לא כן מנא לן זה. וא"כ גם דין זה מיוסד על פי מוקשה ומסופק מאד עכ"ל. ואיברא ודאי שאף לפי שטתו שחושש לרסוק בכל האברים הפנימיים דינו בבית הרחם מוכרח שאם היינו חוששין לבית הרחם משום רסוק בנפילה א"כ כל הבהמות היולדות היו צריכות שהייה מעת לעת ובדיקה בבית הרחם שהרי הלידה כמו דרסה בכותל או שרצצתה בהמה דאמרי' בה (נ"ו.) אם שהתה מעת לעת כשרה וצריכה בדיקה. ואולי מה שחשש הרב ז"ל לרסוק בכל האברים הפנימיים יצא לו ממ"ש בגמרא (שם נא:) צריכה בדיקה כנגד כל החלל כלו וגם הראב"ד ז"ל נסתפק בזה ולזה פירש הר"ם ז"ל שבית הרחם אין חוששין לו משום רסוק בנפילה. והטעם לדבריו הוא שמפני רכותו וספוגיותו אינו מתרסק לא בנפילה ולא בלידה ובודאי מפני טעם זה כמו שאינו מתרסק כך אינו מרסק כמו שאמרו (שם) גבי גלימא עף מיעף אין בו משום רסוק אברים ובהנהו אחריני דאתמר בגמרא. כי מפני רכותן אינן מרסקין. ולזה הביא לו רבא סיוע מההיא דתנוק בן יומו ומההיא דעגל שנולד ביום טוב כן נ"ל לדחוק לפי שיטת הר"ם ז"ל. והרב רבינו משה הכהן דלוניל ז"ל תירץ דבריו בדרך אחרת קרוב לזה וז"ל יש שסוברין לומר שמה שאמר בכאן הוא פירוש מה שנאמר בהלכה בית הרחם אין בו משום רסוק אברים וטעות הוא בידם שהוא פירש כמו שאנו רגילין לפרש ולא היה צריך להביא בכאן שהרי הביא (במסכת) [בהלכות] יו"ט עגל שנולד ביום עוב שוחטין אותו ביו"ט והביא נמי במקומו דתינוק בן יום אחד מטמא בזיבה. ומה שהביא בכאן הלך לשטתו שפירש שאם נתרסק אבר מן האיברים טרפה ועל זה אמרו בהלכה צריכה בדיקה מכפא דמוחא ועד אטמ' והוסיף הוא לפי סברתו שאם נתרסק בית הרחם לא יהיה טרפה שהרי כשבהמה יולדת מתרסק בית הרחם ולא מיטרפא בהכי הוא הדין בנפילה וצריך עיון עכ"ל *( עי' ב"ח יו"ד סי' נ"ח ד"ה לשון ב"י. ועי' בכ"מ (פ"ט מה' שחיטה הי"ז):):