תשובות ריב"ש/קנא
עוד שאלת בענין שני אנשים נשתתפו ושכרו חנות אחת ושמו בה ריחים לטחון חטים ונשתתפו עם כותי א' והכותי אין לו באותה שותפות שום קרן בעולם אלא בריוח לבדו אחר הוציאם מן האמצע שכר החנות והוצאת מזון הבהמות חולקין הנשאר מן הריוח בשוה כל א' לוקח שליש הבא לחלקו ואותן הבהמות הם של שני השותפין הישראלים מהו שיוכלו לעשות מלאכה בשבת ולטחון החטים כדרך שעושין כחול ולומר הישראלים לכותי ולהתנות עמו שיהיה שכר של שבת לכותי לבדו ושכר יום אחד כנגד יום השבת לישראלים לבדם או לאו וכן אם נשתתף הכותי בדמי הבהמה שאם תמות הבהמה שיפסיד בדרך שהם מפסידין ויהיה לכותי חלק בשותפות בהפסד כמו שיש לו בריוח מהו שיוכל הכותי לעשות בה מלאכה בשבת ויתן לישראלים חלקם המגיע להם באותו ריוח שהרויח במלאכ' השבת כדרך שהוא נותן להם חלקם בבל מה שמרויחים במלאכת החול מאחר שיש לו שותפות בבהמה:
תשובה הדרך הראשון ששאלת שלא היה לכותי חלק בשותפות ובבהמה רק בריוח לבד הדבר ברור שהוא אסור גמור ואפילו לא יקחו הישראלים חלק כלל בריוח מלאכת השבת ולא כנגדו בחול לפי שאפילו נאמר שאין הכותי שכיר הישראלי' במה שנותנין בשכרו ריוח יום השבת ושליש ריוח ימי החול אלא הוא כמו אריס שהתירו הגאונים ז"ל להשכיר פורני ורחים לכותי אע"פ שנקראת על שמו משום דתלו באריסות דומיא דשדה שמותר להשכירו לכותי אע"פ שנקרא' על שמו משום דתלו באריסות אמנם זהו בריחים של מים שאין בהם משום אסור שביתה אבל בריחים של בהמות אסור שהרי כשעשה המלאכה בשבת בבהמות הישראלים הרי הישראלים עוברים על שביתת בהמתן שהרי הבהמות אינן קנויות לכותי ואפי' היו משכירין לו הבהמות בפירוש היה בזה אסור שיניחו לכותי שיעשה בהן מלאכה בשבת דשכירות לא קניא ומטעם זה אסור להשכיר ולהשאיל בהמתו לכותי אפילו בחול מפני שהכותי עושה בה מלאכה בשבת כדאיתא בפ"ק דע"ג (טו.) ואפילו למכור אסור אעפ"י שהכותי בבהמתו הוא עושה מלאכה כיון שהי' קנויה לו לפי שגזרו על המכירה אטו שאלה ושכירות כדאיתא התם אלא שנהגו עתה התר במכירה אפילו עומדין למלאכה כחמורים ושורים והמפרשים ז"ל נדחקו לתת טעם להתיר המכירה בזמן הזה כי בימי התלמוד היו הרבה יחד במקום אחד והיו יכולין למכור זה לזה אבל עכשיו שאין אנו כ"א מעט במקום אחד אם לא היינו מוכרין לכותי איכא הפסד בדבר והביאו ראיה דמשום הפסד איכא למשרי המכירה כיון שאינה אסורה אלא משום גזרה אבל בשאלה ושכירות הדבר פשוט לאסור. ויש מי שהתיר שאלה ושכירות בימות החול בשיתנה עם הכותי שיחזירנה קודם השבת והביאו ראיה לזה ובנדון זה אם לוקחין הישראלי' יום א' מן החול כנגד יום השבת כ"ש שהוא אסור שמלבד שעוברין על שביתת בהמתן איכא אסור מוסיף שלוקח שכר שבת שלא בהבלעה שהרי לוקחין היום ההוא כנגד יום השבת ואפי' בריחים עצמם אמר רבה בפרקא קמא דשבת (יח.) דאיכא אסורא אפילו לבית הלל דלית להו שביתת כלים מפני שמשמעת את הקול ורבינו חננאל ז"ל פסק כרבה אע"ג דרב יוסף פליג עלה אלא שהרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל ור"ת ז"ל לא פסקו כן והרי"ף ז"ל כתב שתי הסברות בהלכות. והצד השני שאמרת שהיה לעובד כוכבים חלק בבהמות ופרע שליש דמיהן בזה נראה שאם התנו מתחלה בשעה שנשתתפו לומר לעובד כוכבים טול אתה לעצמך יום השבת ואנחנו יום אחר כנגדו שהוא מותר *( או"ח סי' רמ"ו ס"ה:) דומיא דההיא דתניא בסוף פ' קמא דע"ז (כב.) ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול אתה חלקך בשבת ואני חלקי בחול ואם התנו בתחלה מותר ואע"ג דלא דמי לגמרי דהתם אין הישראל מצווה על שביתת שדהו וגם דהתם השדה לקחו באריסות וכיון שהתנו מתחלה הרי הכותי נתחייב בעבודת השדה בשבתות והישראל נסתלק ממנה ואין הכותי שלוחו ואין הישראל נותן בדרך זה שכר שבת אבל בנדון זה הרי בחלק ישראלים בבהמות איכא אכתי משום שביתת בהמתו אלא שיש לומר שכיון שהתנו בזה מתחלה בשעת לקיחת הבהמות הרי הוא כאלו הבהמות קנויות לכותי ביום השבת ואין לישראלים חלק בהן וביום החול כנגדו הבהמות לישראלים ואין לכותי חלק בהם וגם יש טעם להתיר לפי שהכותי לא ימנע מעשות מלאכה בבהמות כיון שיש לו חלק בהם אין לישראל ליטול שכר שבת כיון שכבר התנו מתחלה אבל אם לא התנו מתחלה אלא שאחר שנשתתפו אומרים טול אתה חלקך בשבת ואני חלקי בחול זה אסור אף אם אין כאן משום שביתת בהמות מאחר שיש לכותי חלק בבהמות ואינו נמנע מעשות בהן מלאכה על כרחו של ישראל עדיין יש אסור כשלוקח ריוח יום החול כנגד יום השבת ושהרי לוקח שכר של שבת שלא בהבלעה ובכגון זה שלא התנו מתחלה יותר היה אפשר להתיר בשלא יאמר לו כלל טול אתה חלקך אלא שיתן הכותי לישראלי' חלקם בריוח כל השבוע ביחד לפי שאז יקבלו שכר שבת בהבלעה ומשום שביתת בהמתו ליכא כיון שהכותי עושה בה מלאכה מחמת חלקו על כרחו של ישראל ושלא ברצונו אלא שעשו הישראלי' אסור מתחלה להשתתף עם הכותי בלא תנאי והכותי יעשה מלאכה בבהמות על כרחם: