תשובות ריב"ש/קמב
עוד שאלת שטר העשוי בערכאות של עובדי ככבים דרך תחבולה כהברחה ודומה לה אם יש בו ממשות אם לאו כי שטרי מחילה ודומיהן פסולין:
תשובה מה שאמרו ז"ל בפרק האשה שנפלו (כתובות עט.) דשטר מברחת לא קנה זהו באשה שרוצה לינשא ונותנת כל נכסיה כדי שלא יזכה בהן הבעל ומיד נשאת והוי' אומדנא דמוכח שלא נתנה כל נכסיה על דעת שיזכה בהן המקבל מתנה והיא תמות ברעב ולזה לא זכה בהן המקבל מתנה: אעפ"י שבשעת המתנה לא פירשה כלום ונתנה סתם וגם הבעל לא זכה בהן אע"פ שהמקבל לא קנה לפי שעשאום כנכסים שאינן ידועים לבעל אבל במקצתן שלא נתנה כל נכסיה קנה המקבל אא"כ גלתה דעתה בשעת מתנ' שלא נתכונה אלא להבריח אבל במי שנותן נכסיו כלם לפי שרוצה ללוות מאנשים או שלא ישתעבדו נכסיו קנה המקבל מתנה שאם לא קנה הנכסים משועבדין לבעלי חובותיו שהרי אין כאן הטעם שנאמר עשאום כנכסים שאינן ידועים ולכן למתנה גמורה נתכוון אא"כ באר בפירוש בשעת המתנה וכן אמרו בתוספת שבא מעשה לפני רבינו תם ז"ל ודן כן:
ומה שכתבת דשטרי מחילות בערכאות של עובדי ככבים פסולים כ"כ הרמב"ם ז"ל (פכ"ז מה' לוה ומלוה) אבל דבריו הן מן המתמיהין דאפילו לפי שטתו שפוסק דדוקא בשטרי מכר משום דחזו דיהב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו ושטר ראיה בעלמא אבל מתנה במאי קני בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא כפי הלשון האחרון המוזכר בפרקא קמא דגטין (יוד:) תני חוץ מכגיטי נשים מ"מ אפילו לפי שטתו בשלמא בשטרי מתנות וכן בשטרי פשרות שצריכין קנין והשטר עושה הקנין ניחא אבל בשטרי מחילות הרי מחילה אינה צריכה קנין ולא שטר כדאמרינן בפ"ק דקדושין (טז.) גבי עבד עברי דאי אין גופו קנוי לא צריך שטר שחרור אלא לימא ליה באפי תרי זיל ואע"פ שיש לו עליו שעבוד דמים למעשה ידיו וכ"כ הרמב"ם ז"ל עצמו (פ"ה מה' מכירה) שאין המחילה צריכה קנין וכתבו המפרשים ז"ל דאפילו תרי נמי לא צריך אלא אפי' בינו לבין עצמו דלא איברו סהדי אלא לשקרי אלא דנקט תרי כדי שלא יכפור אח"כ במחילה וכיון שאין מחילה צריכה קנין אלא השעבוד נמחל בדבור לבד ושטרא ראיה בעלמא הוא א"כ שטרי מחילות הרי הן כשטרי מכר *( רמ"א ח"מ סי' סח ס"א:) דלכ"ע מהני דאי לאו דחזו דיהב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו ושטרא ראיה בעלמא ואולי הרב ז"ל אגב שיטפא נקט שטרי מחילות: