מה שאמרת שאין מברכין על הלולב כשהאתרוגין פסולין כן כ' הר"ן ז"ל אף בשעת הדחק שבשביל שעת הדחק אין מברכין ברכה לבטלה שהרי כיון שהאחד מן המינין פסול הרי הוא כמי שאין לו שהרי מעכבים זה את זה ולא שמעתי מעולם שחזר בו שאם כן היה מגיה זה בספרו. גם הראב"ד ז"ל כן דעתו אמנם בספר או"ח כתוב דכל הפסולים מחמת מום מברכין עליו בשעת הדחק וז"ל הספר הנזכר וכל הפסולים מחמת מום אם הוא שעת הדחק שאין נמצא כשר כשרים ויכול לברך עליהם והראב"ד ז"ל כתב שלא יברך עליהם אלא יאחזם בידו שלא תשתכח תורת לולב ולא נהירא לאדוני אבי ז"ל עכ"ל. ודע כי בעלתה חזזית באתרוג בשנים ושלשה מקומות שהוא הפסול הנמצא תמיד באתרוגי' דמשום דמחזי כמנומר אנחנו סומכים על סברת הראב"ד ז"ל דדוקא שנתפזר הנמור ברובו אע"פ שבשטח החברבורות הוא מעוט אבל במעוטו כגון שכלם מצד אחד של אתרוג כשר ולזה הסכים הרא"ש ז"ל: