פלסיט לחתנו החכם רבי יצחק בונפוש בן שאלתיאל נר"ו:

מה שמצאו כתוב בהל' הרב בן גיאת ז"ל בענין כפילת הודו שר' היה כופל מאודך עד אנא ור"א בן פרטא מוסיף עד סוף פירקא אין לשון הגמ' (סוכה לט.) מסכים לפירוש ההוא שא"כ לא היה לגמ' לפרש דברי ר"א ולומר מאי מוסיף מוסיף מאודך ולמטה [אלא מוסיף מאנא ולמטה] שהרי ר' כבר היה כופל מאודך עד אנא לפי פירושו ור"א מוסיף עוד לכפול מאנא ולמטה אבל לפרש"י ז"ל הוא נכון כי רבי היה כופל מאנא ולמטה ורבי אלעזר מוסיף מאודך ולמטה. גם מה שאמר לפי פירושו דהלכה כרבי מחבירו גם זה אינו מכוון שאין לומר בזה הלכה שהרי הדבר תלוי במנהג וכי אסר רבי שלא להוסיף על כפילו אלא רבי היה נוהג כך ור"א נוהג להוסיף ואין לומר בזה הלכה דר"א מוסיף הוא ולא חולק גם אני רואה מנהג הארצות האלה שלא הודו בלבד שבסוף ההלל כופלין אלא גם הודו שבסוף מזמור הודו לה' קראו בשמו כופלין וכן הודו לאל השמים וכן כל הנשמה תהלל יה וכן ה' ימלוך לעולם ועד שבסוף השירה: