תשובות ריב"ש/קכה
עוד שאלת אם מן המקוה חסר מים מועטין בעת הקיץ אם מותר להמשיך לשם לתשלום מ' סאה כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות לטבול בנהר האם יש לחוש בזה שלא יבאו להתיר שאובה כלה או דילמא אין לחוש לזה דהא איכא מאן דשרי בשאובה כלה דהא כי אתא רבין א"ר יוחנן שאובה שהמשיכוה כלה טהורה בפ"ק דתמורה (ב:) שאע"פ שבפרק המוכר את הבית (בבא בתרא סו.) גבי צנור יש מי שסובר בתוספת שאובה דאורייתא הרי לא עמדה סברתם דכולהו סברי שאובה דרבנן וכ"ה בהרבה מקומות וכיון דאית תנא דסבר במקואות דכולהו שאוב טהור א"כ מה שפשט ההיתר להוסיף שאובה על מי גשמים וכדמשמע בפרק הערל (יבמות פב:) מה לנו לחוש להך גזרה הלא טוב הצנע לכת:
תשובה אין ספק דלכולי עלמא שאובה כשרה ברביה והמשכה רצה לומר שאם יש במקוה כ"א סאה מי גשמים שהם רוב כמקוה ממשיך י"ט סאה מים שאובין לתשלום מ' סאה וכשר ורבי אליעזר ור' יהושע נחלקו בהמשיכוה כלה דר"א סבר דוקא ברביה והמשכה ורבי יהושע סבר אפילו כלה כשרה בהמשכה ומחלוקת זה הוא בשני של מקואות (מ"ז) דתנן התם המניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ר"א אומר אם עונת גשמים אם יש בו כמעט מים ישבר ואם לאו לא ישבר ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה ופירש הרשב"א ז"ל אם עונת גשמים הרי הם נדונין משום שאובין כל שהניח בשעת קשור העבים וכ"ש כשהמטר יורד וכדאיתא בפ"ק דשבת (טז:) ולפיכך לר"א אם יש בו כמעט מים כלומר שיש במקוה קצת [מים] כשרים ישבר וימשכו המים מן הקנקנים השבורים למקוה אם אין שם מים לא ישבר דקסבר ר"א דשאובה שהמשיכוה כלה או רובה פסולה וכמעט דקאמר לאו דוקא מעט אלא רוב המקוה דהיינו כ"א סאין וכדר"א בן יעקב דאמר בפ"ק דתמורה (יב.) מקוה שיש בו כ"א סאין מי גשמים ממלא בכתף י"ט סאין ופותקן למקוה והן טהורין ששאובה מטהרת ברביה והמשכה וכל שאין בו מ' סאה קרי לה מעט לפי שאין בהן שלמות הכשר מקוה והיינו דקתני מועט ולא קתני כל שהו ורבי יהושע אומר בין שהניחן בשעת גשמים בין שלא בשעת גשמים בין יש במקוה מים בין אין בו ישבר או יכפה ובלבד שלא יערה ממש למקוה בלא המשכה דקסבר ר"י שאובה שהמשיכוה כולה כשרה וקי"ל כר"י דר"א שמותי הוא וכדאסיקנא בפ"ק דנדה (ז:) דלית הלכתא כר"א אלא בארבע בין בסדר טהרות בין בשאר סדרי ובפ"ק דתמורה גרסינן כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן שאובה שהמשיכוה טהורה ומוכח התם דאפי' כולה קאמר ואית ספרים דגרסי' התם בהדיא שהמשיכוה כלה וממש"כ הרי"ף ז"ל בפ' ידיעות הטומאה בהלכות נדה נראה שדעתו לפסוק כן דאפילו כולה כשרה וכן דעת רבינו שמשון אבל רב אחא משבחא ז"ל פסק כראב"י דבעי רביה והמשכה דמשנתו קב ונקי וכן פסק הראב"ד והר"ז הלוי ז"ל גם הרשב"א ז"ל כתב שלהם שומעין שהם רבים ואמרו להחמיר וממש"כ הרמב"ם ז"ל (בפ"ד מהלכות מקואות) נראה שהוא רוצה לקיים את שתיהן שכתב שאובה שהמשיכוה כלה כשרה כגון שהיה שם רוב מי גשמים ועירה עליהם בלא המשכה לתשלום השעור ונפסלו כלם ואח"כ המשיכן כלם נמקוה הרי זה כשר כיון שמתחלה היו שם רוב ממי גשמים וז"ל הר"ם ז"ל וכן גג שהיה בראשו עשרים סאה ומשהו מי גשמים ומלא בכתפו ונתן לתוכו פחות מעשרים שנמצא הכל פסול ופתח הצנור ונמשכו הכל למקום אחר ה"ז מקוה כשר שהשאובה שהמשיכוה כלה כשר הואיל והיה שם רוב כשר וכן כל כיוצא בזה. הורו מקצת חכמי המערב ואמרו הואיל ואמרו חכמים שאובה שהמשיכוה כלה טהורה אין אנו צריכין שיהיו שם רוב מים כשרים וזה שהצריך רוב והמשכה דברי יחיד הן וכבר נדחו שהרי אמרו בסוף שאובה שהמשיכוה כלה טהורה ולפי דברי זה אם היה ממלא בכלי ושופך המים והמים נזחלין והולכין למקום אחר הרי זה מקוה כשר וכן כל אמבטי שבמרחצאות שלנו מקואות כשרים הם שהרי כל מים שבהן שאוב שנמשך הן ומעולם לא ראינו מי שעשה מעשה בדבר זה עכ"ל הרמב"ם ז"ל. ומ"מ למדנו דברביה והמשכה לדברי הכל כשר ועושין מעשה ונקרא המשכה כל שנמשכין למקוה ברחוק ג' טפחים *( יו"ד סי' רא סמ"ה:) דפחות מכאן כלבוד דמי וכ"כ בספר עמודי גולה וכן עשיתי אני בסרקסטה מסברא אע"פ שהרשב"א ז"ל כתב בתשובה שאין לה שעור ואין נראה כן וטוב לעשות בדרך זה כיון שהוא כשר לדברי הכל מלטבול בנהר במקום רואים שמתביישת מבני אדם ולא תטבול כהוגן דמהאי טעמא אמרינן בפ' תנוקת (נדה סו:) אשה לא תטבול בנמל ומפני חשש זה אמרי' בפ' במה אשה (שבת סה.) דאבוה דשמואל עביד להו מפצי ביומי תשרי ופירשו המפרשים ז"ל דלצניעותא עביד הכי וכן נראה שפירש הרמב"ם ז"ל (פ"א מהל' מקואות) ז"ל אשה לא תטבול בנמל מפני שמתביישת מבני אדם ואינה טובלת כהוגן ואם הקיף לה מפץ וכיוצא בו להצניעה טובלת בנמל עכ"ל. ועוד שבטבילת הנהר יש לחוש שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין כההיא דאבוה דשמואל דעביד להו לבנתיה מקואות ביומי ניסן קסבר שמא ירבו נוטפין על הזוחלים ולא היה מניחן לטבול בנהר לפי שביומי ניסן מתרבה מהפשרת שלגים ואין מי גשמים מטהרין בזוחלין אלא באשבורן וס"ל כרב דאמר מטרא במערבא סהדא רבא פרת וכההיא דשמואל דאמר אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד ור"ח והרי"ף ז"ל פסקו כן אלא שר"ת ז"ל פסק כאידך דשמואל דאמר נהרא מכיפיה מיתברך והביא ראיה לדבריו מבכורות פרק מעשר בהמה (בכורות נה:) ולדבריו לעולם טובלין בנהרות אפי' כשמתרבים הרבה מחמת גשמים לפי שאין טפה יורדת מלמעלה שאין תהום עולה לקראתו טפחיים ומ"מ כתב הר"ן ז"ל שאף הוא לא אמרה אלא בנהרות שאין מכזבין אבל במכזבין ליכא למימר בהו דמתברכי מכיפיהו והדברים עתיקין וראוי להחמיר כדברי הגאונים ז"ל ולכן טוב להמשיך מים למקוה כל שיש בו רוב מים כשרים שזהו יותר משהו מכ' סאה ואין לגזור שמא יעשו שלא בהמשכה או שלא ברביה שאין לנו לגזור מעצמנו יותר ממה שגזרו חכמים ואפי' כשאינן בני תורה לפי שהכשר המקוה לא לכל מסור כי אם לזריזין ולחכמים: