תשובות ריב"ש/קיט
עוד כתבת וז"ל כתב הרמב"ם ז"ל (הלכות עבודת כוכבים פ"ט) אסור לשלוח דורון לעובד ככבים ביום אידו אלא א"כ נודע לו שאינו מודה בע"ג ואינו עובדה לא מצאתי הלכה זו מקומה בגמ' ונסתפק לי מה שאמר אלא א"כ נודע לו שאינו מודה אם הידיעה לעובד ככבים שאינו מודה ישראל או לישראל שאינו מודה העובד ככבים והראשון נראה לי כי אם העו"ג אינו מודה בע"ג ואינו עובדה מה דינו הוא גר או אפיקורוס או מה דינו עכ"ל:
תשובה לו חפשת יפה מצאת ההלכ' מאין יצא לו דין זה להרמב"ם ז"ל דגרסי' בפרקא בתרא דעבודה זרה (סה.) רב יהודה שדר קורבנא לאדא דיילא ביום אידו אמר ידענא ביה דלא פלח גלולים א"ל רב יוסף והתניא איזהו גר תושב כל שקבל עליו בפני שלשה חברים א"ל כי. תניא ההיא להחיותו תניא ותו אמרי' התם רבא שדר קורבנא לבר ששך ביום אידו אמר קים לי ביה דלא פלח לגלולים ומשם יתברר לך שכל שאינו עובד גלולים אין חוששין לו מלישא וליתן עמו ביום אידו והרי הוא כגר תושב אלא שכיון שלא קבל עליו בפני שלשה חברים שלא לעבוד עבודת ככבים אין אנו מצווין להחיותו. והפי' שבחרת בו אין לו שחר לא טעם ולא ריח ולא היה לך להעלותו על לב. והראשונים ז"ל שאלו למה אין אנו נזהרין מלישא וליתן עמהם ביום אידם בדורות אלו דבשלמא שלשה ימים לפני אידיהן לא קשיא לן דהא קיי"ל כשמואל דאמר דבגולה אילו אסור אלא יום אידו בלבד אלא יום אידו מיהא תקשי שנוהגים לישא וליתן עמהן בימי אידיהן ממש ולשלוח להם דורונות וכתוב בספר התרומה בשם רש"י ז"ל דהיינו טעמא משום דהאידנא לא אדיקי בעבודת ככבים כולי האי ולא אזלי ומודו וכדאמרינן (חולין יג:) עובדי ככבי' שבחו"ל לאו עובדי ככבי' הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ולא תימא כיון דתקנתא דרבנן הוא אעפ"י שבטל דבר לא בטל הגזרה דמעקרא נמי הכי תקינו לפי הדורות ולפי המקומות דאי לא היכי לימא שמואל דבגולה אינו אסור אלא יום אידו בלבד והכי נמי מוכח מדאמרינן בפרקא בתרא רבא שדר קורבנא לבר ששך ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לע"ג אלמא שחכמים בתקלה זו לא השוו בה מידותיהם אלא הכל לפי הזמנים ולפי המקומות ולפי האנשים כך כתבו המפרשים ז"ל זהו מה שנראה בשאלותיך וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: