תשובות ריב"ש/קיז
עוד כתבת שאירע מעשה שיהודי אחד הסכים ללכת מעבר לים וכתב לאשתו גט זמן ונעשה כדין וכהלכ׳ ואחרי לכתו נמצא טעות בגט שכתוב בו יום ג' י״ז בחדש אב והי׳ י"ט ואמרת שראוי לחוש בגט זה דפסול הוא מההיא דהמביא תנין (יז.) אתמר מפגי מה תקנו זמן בגיטין ר"י אמר משום בת אחותו ר״ל אמר משום פירות ואע״פ שאין כאן חשש של בת אחותו שזאת אינה בת אחותו אבל נימא דמשום ההיא תקנתא דזמן בגיטין איכא למיחש דהוי גט פסול ואע"ג דבגמרא הכשירו כתוב בו שבוע שנה חדש שבת משום דאהני לשבוע דלקמיה ולשבוע דבתריה שאני התם שיש בו איזה זמן אמיתי ואין בו שקר אבל בכאן שהזמן הכתוב בו הוא בטעות שהרי בודאי יום ג' לא הי' י"ז לחדש אב ולזה ראוי לפוסלו ואמרת שמטעם זה פסל הרמב״ם ז״ל גט מאוחר שהרי אין בו משום בת אחותו ולא משום פירות אלא משום השקר שיש בו כי הוא גרשה יום א׳ וכתוב בגט יום י׳ על דרך משל דאל״כ למה פסל מאוחר ועוד מנין לו לפוסלו כי לא נמצא בגמרא ולא בהלכות ואמרת שמנעת האשה מלינשא עד בא דברי ע״כ תורף דבריך:
תשובה כל הפוסקו' ז"ל הסכימו לפסול גט מוקדם כת"ק דמתני' (שם) דקתני נכתב ביום ונחתם בלילה פסול לפי שחתמו יום אחד אחר הזמן של יום כתיבתו הכתוב בגט שהרי הלילה הולך אחר היום של מחר ואיכא לר"י משום בת אחותו שבעבורה תקנו לכל הנשים ועוד דלאו דוקא בת אחותו אלא אורחא דמילתא נקט דאפשר שהוא חומל עליה שלא תהרג ולפירות לא חייש ר"י דקסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה ור"ל לא חייש לזנות דבת אחותו דלא שכיחא אבל לפירות חייש לפי שמשעת חתימת הגט אין לבעל פירות והיא תטרוף הפירות שמכר הבעל קודם שנחתם מזמן שנכתב הגט וזהו שלא כדין שהרי לא נחתם עד היום האחר ולכן הגט הזה שנכתב ונחתם ונמסר בי"ט ימים לחדש אב וכתוב בגט זמנו בי"ז לחדש אב ודאי מוקדם הוא ופסול *( רמ"א אה"ע סי' קכ"ו סעי' כ"א:) דהא איכא טעמא דבת אחותו לרבי יוחנן ומשום פירות לריש לקיש שעקר הזמן שכותבין בגט ושתקנו חכמים הוא ימי החדש שהוא עולה אם לזמן המלך או לבריאת העולם כמנהג שאנו מונין אבל באיזה יום מן השבת זה לא מעלה ולא מוריד ואפילו לא היה כתוב כלל לא היינו חוששין לו ואין זמן כתוב בתורה שיהי' לימי השבת כדאמרינן בריש ר"ה (ג:) חדא דשני בשבת לא אשכחן ואפילו לרבי שמעון דמתניתין שהכשיר נכתב ביום ונחתם בלילה משום דלא חייש לזנות דס"ל כר"ל ומשום פירות קסבר כיון שנתן עיניו לגרשה אין לבעל פירות וכדין טרפא פירות מזמן כתיבה אפילו לא נחתם עד אחר כן הכא בנדון זה יודה שהוא פסול שהרי הקדימו זמנו לכתיבתו שני ימים ואיכא משום פירות דטרפא לקוחות מזמן הכתוב בגט שלא כדין שהרי עדיין לא נתן עיניו לגרשה וכן כתב זה הרמב"ם ז"ל:
ומה שפסל הרמב"ם ז"ל גט מאוחר (בפ"א מה' גרושין) נראה שטעמו הוא לפי שתפסיד האשה פירות משעת נתינת הגט עד זמן הכתוב בגט ואע"ג דר"י דקיי"ל כותיה לא חייש לפירות היינו משום דקסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה אבל במאוחר או תצטרך להביא עדים על שעת נתינה או תפסיד עד זמן הכתו' בגט. אבל כבר השיג עליו הראב"ד וכן הרב ר"מ הכהן ז"ל בהגהותיו שאין לפסול גט מאוחר בשום פנים דמשום בת אחותו ליכא ומשום פירות ליכא שהיא מוחלת והבעל אוכל פירות עד זמן הכתוב בגט דהוי כמו שהתנה עמה כענין שאמרו שטרי חוב המאוחרין כשרים ואי משום שמא יאמרו בנה קודם לגיטה ומשוו ליה ממזר אפשר לה לקיימו בב"ד קודם שתנשא לאחר וכיון שהוחזקה גרושה בב"ד קורעת את גיטה ובדרך זה עשה מעשה הראב"ד ז"ל והתירה לינשא מיד אבל חכמי הצרפתים ז"ל לא התירוה לינשא עד הגיע הזמן הכתוב בגט דלאו כרות גיטא הוא אלא מן הזמן הכתוב בגט ואילך והביא ראיה הראב"ד ז"ל דגט מאוחר כשר מדאמרינן בפ' גט פשוט שרחב"ג הכשיר גט מקושר שכתבו עדיו מתוכו מפני שיכול לעשותו פשוט ותניא בבריי' (קסד.) השיב רבי לדברי רחב"ג והלא אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה מקושר מלך שנה מונין לו שתים זמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר וכו' ומשני קסבר אין כותבין שובר ואם היה גט מאוחר פסול עד שהשיב לו משטר מאוחר שהיה יכול לתרץ קסבר אין כותבין שובר ישיב לו מגט אשה למה מקושר שעשאו עדיו מתוכו כשר הא אינו יכול לעשותו פשוט דהוה ליה מאוחר ופסול אלא ש"מ כשר. ועוד סמך לדבר מדלא משתמיט תנא ותני בגט בין מוקדם בין מאוחר פסול כדקא פליג במתני' (דסוף מסכת שביעית) דקתני פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול שט"ח המוקדמין פסולים והמאוחרים כשרים ולא קא תני בגט בין מוקדם בין מאוחר פסול ובתוספתא דחולין תניא כשר בגט פסול בפרוזבול כשר בפרוזבול פסול בגט והיינו מוקדמין ומאוחרין וסתם גט גט אשה משמע. והרמב"ן ז"ל נדחק לדחו' ראיות אלו ואמר כי מה שהשיב רבי לדברי רחב"ג אפשר שאף ר"ח לא הכשיר מקושר שעשאו עדיו מבפנים אלא בגיטי חוב אבל בגיטי נשים לא ואע"ג דאמרינן התם בפ' גט פשוט דלא פליגינן רבנן היינו בעקר התקנה אבל בהא מילתא פלוג בהו בדיעבד לדברי רבי חנינא. וההיא דתניא בתוספתא דחולין איכא למימר דגט חוב קאמר כמתניתין דשביעית ונדחק הרב ז"ל בזה לפי שהוקשה לו הא דגרסינן ביבמות (קטז.) בענין ההוא גיטא דכתיב ביה ענן בר חייא מסוריא פטר ותריך ית פלונית אנתתיה ובדוק רבנן מסוריא ועד נהרדעא ולא אשכח אלא ענן בר חייא מחגרא ואתו סהדי ואמרי דההוא יומא דאכתיב גיטא בהדן הוה בנהרדעא ורב אמר חיישינן לגמלא פרחא אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר ואי ס"ד גט מאוחר כשר ליחוש דלמא אחרוהו וכתבוהו והבעל והעדים ההוא יומא דאכתוב גיטא בסוריא הוו אלא שאחרו וכתבוהו וכתבו אותו היום שנזדמן לו אח"כ שהיה בנהרדעא ובין לרבה דחייש ובין לאביי דלא חייש הוה להו למיחש להא אלא שמע מינה שגט מאוחר פסול כדעת הרמב"ם ז"ל ולזה הניח הדבר הרמב"ן ז"ל בספק. ומה שאמרת שחסר מן המ"מ שלך ג' פרקים ראשונים מהלכות גרושין כך חסרים ג"כ בשלי: