תשובות ריב"ש/ערה
אוקליש לחכם ה"ר משה בן מוסי נר"ו
לשמע אוזן שמעתיך וידעתי כי רב גוברך יגדל כחך יישר חילך לפלפל בחכמה לעקור הרים ולטחנן זה בזה ועתה עיני ראתך ותבן לה אחת דברו שתים ראיתי קלסוך כי יש אתך לכסף מוצא ומקום לזהב מצאתי דרשתני וחקרתני באותן דקדוקי שמועות ולא מחכמתי שאלת על זה כי מה ידעתי ולא תדע אבל כבוד חכמים חקור דבר לזרות ולהבר ללקוט מתוך הפסולת את הבר ולהפיק רצונך אענה על שאלותיך חלקי ובקוצר מלין אשלים חקי:
בדיק לן מר בשמעתא דערבון כנגדו הוא קונה (ב"מ מ"ח:) פי' רש"י ז"ל בקרקע קנין גמור כנגדו וכו' ובסמוך לא משמע הכי דקאמר מאי לאו ה"ה למטלטלי אלמא דבקרקע מודה דקנה כנגד כלו והכי משמע מדשני לא מטלטלי וכו' עד כאן דבריך:
ואני אומר רש"י ז"ל פי' כן לפום מאי דקא סלקי דעתיה השתא דליכא הפרישה בין קרקע למטלטלי וגם פשטה דשמעתא הכי משמע דלא לימא סתמא קונה ואינו קונה לקבולי מי שפרע לבד ואף לפי המסקנא לרבי יוחנן דקאמר כנגד כלו הוא קונה בין בקרקע בין במטלטלי קאמר אלא דרב לא פליג עליה אלא במטלטלין *( עי' בשטמ"ק ב"מ שם בד"ה ערבון וכו':):
עוד כתבת גם בסמוך מתיבי הנותן ערבון לחברו פירש"י ז"ל דלא הוי האי ערבון כערבון דלעיל אלא שהוא משכון לקנוס את החוזר בו שקורין פרמנס"א ק"ל מנא ליה הא דלמא היינו ההוא דלעיל ובין לר' יוסי ובין לרבי יהודה לא קנה אלא כנגדו מדינא ולכך מתנים לקנוס את החוזר בשאר ופליגי אי אסמכתא קניא אי לא ולא פלוג בין אמר יקן או בסתם ואתא רשב"ג ופליג בין סתמא לאמר יקן ואי אמרינן למידק כדמפרש"י ז"ל מדמקשה לרב מרשב"ג ולא סייעיה מת"ק אכתי ק"ל על בעל התלמוד אמאי לא סבר הכי ויאמר לימא כתנאי וליכא למימר דלישנא דאמר רשב"ג משמע דהיא מלתא באפי נפשה מדלא קאמר רשב"ג אומר וכו' דא"כ הדרא קושיין לדוכתא דנימא דכולהו מיירי בחד ערבון ות"ק לא נחית לפלוגי אלא בדין אסמכתא ובחלוק סתמא לאמר יקן לא איירי ומודו לרשב"ג דהא הכי צריכין למימר השתא דלא פליג עליה מדמקשי לרב עד כאן דבריך:
ואני אומר הא דמשמע לתלמודא דהאי ערבון דאיירי ביה רבי יוסי ורבי יהודה לאו בערבון הנתן סתם בתורת פרעון היינו משום דאי הכי לא הוה ליה לרשב"ג למימר אלא בד"א בזמן שאמר לו ערבוני יקן אבל לא אמר ערבוני יקן קנה ומחזיר את השאר וכו' אבל מדקאמר אבל מכר לו שדה באלף זוז ונתן לו חמש מאות זוז קנה וכו' משמע דעד השתא לא איירי תנאי קמאי בהאי גונא זה נראה לומר לפרש"י ז"ל. עוד יש לנו בה פירוש אחר דלא משמע דלרשב"ג באמר ערבוני יקן לא יקנה אלא כנגד מעותיו בנותן בתורת פרעון ובסתמא יקנה הכל דאדרבה כשפי' ראוי לקנות יותר שלא כדברי רש"י ז"ל אלא ה"פ דמילתיה דרשב"ג דמשום דאיירי תנאי קמאי בנותן ערבון בתורת קנס ולא פירש בתורת קנין ואפילו הכי ס"ל דקנה כנגד מעותיו אמר להו רשב"ג במה דברים אמורים בשאמר ערבוני יקן כלומר משום הכי קנה כנגד מעותיו אבל לא אמר ערבוני יקן לא קנה כלל כיון שלא נתן אלא בתורת קנס ובהא פליג רשב"ג אתנאי קמאי ומאי דקתני בברייתא אבל מכר לו שדה וכו' לאו ממילתיה דרשב"ג הוא אלא סיומא דברייתא הוא ודברי הכל הוא והיינו דמקשי מינה תלמודא לרב *( עי' בשטמ"ק שם ד"ה מתיבי וכו':) כך כתובה אצלי בלקוטי זה לי י"ב שנה: