תשובות ריב"ש/עט
כתב שלחתי לקהל קוסטנטינה י"ש צ"ו
ארץ רעשה ומוסדי הרים ירגזו דא לדא נקשן גם נטפו דם ואש ותמרות עשן השמש בצאתו חשך אורו וידעך נרו וכוכבים אספו נגהם בהלם מלאכי שלום מר יבכיון אבל יהמיון צעקו חוצה הן אראלם גם בני אדם ידם תבהלנה ילבשו שממה יתכסו שקים גם בני איש יחרדו כצפור יחד אבות ובנים כל פנים קבצו פארור בתמרור נאקת חלל נואקים מראש הרים יצוחו ואצל כל פנה פעם בחוץ פעם ברחובות יתלו קולם מפרק הרים ומשבר סלעים קול מכאובות לקול המולה גדולה מלולן של מרגלים הציתו אש הגדילו המדורה בקהלה מהוללה אבן הראשה בכל קהלות הערב ראשונה לכ"ד שבקדושה היא קהלת קוסטנטינה יעזרה אלהים וריבה יריב מהרסיה ומחריביה ממנה יצאו יהרום ויחריב הנה בגוים נשמע וכל עוברי ארח והולכי על דרך עוף השמים ובעל כנפים מגידים דברים מרים כלענה קשין כגידים מפיהם יהלוכו לפידים אשר בקהלה הנזכרת המהודרת בטוב המעשים וישר המפעלים מקוטרת צדק ילין בה ולא ימיש מרחוב' ועתה ההפך עליה בלהות הוות בקרבה ממנה יצא חושב רעה יועץ בליעל שופך בוז על נדיבים ועל גדולי העדה משליך נעל ונקל זאת בעיניו עד שהמרה והפליג בעול על דבר הסכמה אחת עשו גדוני העדה לעמוד כנגד המלשינים ומזיקי העדה ומצערים אותם ולמסור דינם לפני השלטון בעצמו ובכבודו באשר כי הוא במשפט יעמיד ארץ ולא לפניו חנף ומוציא דבה יבא יקוב דינו את ההר ולא ישא פני איש לא כן השרים הממונים מקרבים מלשני בסתר להנאתו ומאמינים בהם יותר ממאה עדים ויען בני הציבור יראו לנפשם פן יחרה אף השר בחשבו כי זה נגד כבודו ואם הם לא היתה כונתם להשפיל הדרו והודו החרימו לבל יגלה דבר אל השר וגם לא לזקן הממונה על הקהל למען יהי' לו התנצלות עם השר אם לא יגיד לו ומזאת ההסכמה עשו שטר וחתמו בו קרוב לל' איש מגדולי העדה והסכמה כזאת לא נפלאת היא ולא רחוקה וזה כמו ג' שנים עשו כמותם כל קהלות זה המלכות הבאים מארץ אדום ונעשו כלם אגודה אחת וכיס אחד יהי' לכלם ולקיים בהם מצות ובערת הרע מקרבך וזה הי' דרך הקהלות הקדושות בספרד בארגון בבלנסיאה וקטלוניא ומצוה גדולה היא זו כמו שמנו חכמים ז"ל המוסרים לשקר עם אותן שלא מעלין וכ' הרמב"ם ז"ל (פ' י"א מה' עדות) וז"ל המוסרים לשוא והאפיקורסין והמינין לא הוצרכו חכמים למנותן מכלל פסולי עדות שלא מנו אלא רשעי ישראל אבל אלו המורדים והכופרים פחותין הן מן העובדי אלילים שהעובד אלילים לא מעלין ולא מורידין ויש לחסידיהם חלק לעה"ב ואלו אין להם חלק לעה"ב ע"כ. עוד כתב (פ"ג מה' ממרים) שהמינים והאפיקורסין והאומרים אין תורה מן השמים ומוסרים וכו' אינן בכלל ישראל וכו' עוד כתב (פ"ח מה' חובל ומזיק) מותר וכו' ולמד זה מעובדא דרב כהנא (דפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קיז.)) דקטליה לההוא גברא דאחוי אתיבנא וכן בפרק הרואה (ברכות נח.) עובדא דרב שילא ובכמה מקומות בתלמוד מוזכר שהמסורות לשקר אין לה' חלק לעוה"ב וכו' (ובפרק אחרון מיומא) [ובר"ה יז.] מנו אותם ג"כ עם אותן שיורדין לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות ועליהם אמר הכתוב כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה עוד כתב הרמב"ם ז"ל (בפ"ח הנזכר) שמי שהוחזק למסור כו'. וכ"כ הרא"ש ז"ל בתשובה שהרודף למסור ממון חברו ליד אנס השוו אותו חכמים לרודף אחר גופו להרגו הלכך הוה לי' רודף כו' וכ"כ באותה תשובה שכשאינו בשעת מעשה אלא שהוחזק למסור כשמקבלין עדי' להחזיקו במוסר א"צ לקבל העדות בפניו כי הדבר ידוע מי שהוחזק למסור ומלשין לשקר העובדי כוכבי' מקרבין אותו בשביל הנאתן ואלו הי' צריך לקבל העדות בפניו ולדרוש ולחקור בדינו לעולם לא יעשה ממנו דין כי ינצל ע"י עובדי כוכבים כי אפי' כשאינו בסכנה הוא מוסר יחידים ורבים כ"ש כשיראה עצמו בסכנה שימסור הרבים ויסכן כל ישראל וכן נהגו בכל תפוצת הגולה כשיש מסור מוחזק בכך שג' פעמי' מסר ישראל או ממונם לשקר ביד עובדי כוכבים שמבקשים עצה ותחבולה למיגדר מילתא שיוסרו האחרים ולא ירבו מוסרים בישראל וגם להציל ישראל הנרדפים מתחת ידו כל זה כתב הרא"ש ז"ל כמ"ש בחשן משפט (בסי' שפ"ח) ולכן ההסכמה ההיא שעשו הקהל או רובם וחתמו בה רבים מגדולי הקהל תקנת ותיקין ואנשי מעשה היתה וכבר נראה שלא היתה כונתם להרע לאיש בשכבר עברו אחר עשותה יותר משנתים ולא עשו דבר נגד שום אדם ועתה לפי הנשמע צץ המטה פרח הזדון והחמס הקים למטה רשע איש אחד הי' מן החתומים משטר ההסכמה ושמו אהרן כשופר הרים קולו וקרא בגרון בתוך קהל ועדה התקצף וקלל וחרף הדיין ונקל זאת בעיניו להיות מחרחר ריב ומדון בשרירות לבו מתברך וברעה מתהלל ועבר על אזהרת אלקים לא תקלל עד שהעיז פניו להיות רכיל מגלה סוד ובכחש ובמרמה הוציא השטר מיד הישיש הנאמן אשר הפקד אתו והראהו לשר למען עד צואר ערות יסוד ובדא מלבו שקר וכזב באמרו לשר כי ההסכמה ההיא נעשתה כדי לרדוף השר הזקן לפני המלך והשר אף אם הוא פועל צדק ותמים הולך בראותו כי זה מעיד כנגד בני עמו וגם שהיה הוא מן החתומי' האמין בו וצוה לשום כל החתומים בבית הסהר וזה כמשלש חדשים והנה הנם אסורים בזיקים ברזל באה נפשם ושואל מהם ממון רב והון עתק להכחיד מארץ שרשם ראו איך זה המסור הסיע עצמו מן האחוה מהיות מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום ואת פושעים תלמידיו של בלעם הרשע נמנה להכות בלשון לא לעזור כי אם להכשיל בכשיל וכלפות יהלום ואם אנחנו לא הכרנוהו ולא ידענו מה טיבו אם כנים אלה המגידים פעליו אלה יעידון עליו כי שבע תועבות בלבו כי אלה מפעלות עול וזה אנוש לא ידע אל וראוי לכם להבדילו לרעה מכל שבטי ישראל אם לא יתקן אשר עותו ויעשה עם השר להשיב אפו וחמתו ותהיו כל העדה כלם קדושים לאגדה אחת למען מהמונכם יענה ומקולכם יחת ולפרס' חטאו ולגלות רעתו לקהלות הקרובות והרחוקות אשר פער פיהו לבלי חק ועשה מדמן של ישראל שחוק והנה עמכם ביניכם אנשים משכילים ונבונים וביחוד התלמיד הותיק רבי יוסף בן החכם רבי יצחק בן מכיר נ"ע למד בישיבתנו יותר מעשר שנים חכם ויבן במקרא ושום שכל ביושר ופלפול במשנה ותלמוד קחו נא מפיהם תורה מהם פנה מהם יתד ועמוד ואתה הזקן רבי מכלוף הראש והאלוף אשר המלך גבורתו וצדקתו בכל הארץ מודעת יאריך ימים על ממלכתו ויגדל כסאו ויעזרהו אלהים הוא חפץ בך ומנה אותך רודה בעם ולהיות מנהיג ורועה שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך עשה למען אמתך עשה למען שמך התעסק עם הצבור לשם שמי' והרחק ממך לזות שפתים והכריח למוסר לשלם לנמסרים מה שהפסיד' כאשר הוא מן הדין כמ"ש להרמב"ם ז"ל (פ"ח מה' חובל ומזיק) וכן נאה לך ולכל צדיק מושל יראת אלהים מושל באדם ובזה יודע בגוים לעינינו כי לא היתה ידך בעזר המוסר בדבר ותהיה מה' ומישראל נקי ובר כאשר עשה אדונינו דוד אור ישראל ונר כאשר חשדוהו שהיתה ידו עם יואב להמית את אבנר ותן לה' אלהי ישראל כבוד והשמר לך ושמור נפשך מאד מלהיות מיצר לצבור ומצער אותם כי הוא עון פלילי והמרחם עליהם ומנהלם לאטם זוכה ומנהיגם בעת ילכו גאולים והסתכל בשוטרי ישראל אשר שמו עליהם נוגשי פרעה היו סובלים הכאות ובזיונות כדי להקל מן העושים במלאכה מכובד עולם וזכו להיות נביאים ומנהיגי ישראל עם אדון הנביאים ע"ה כמש"כ אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו והסכן נא עם הקהל ושלם בהם תבואתך טובה וברכה חיים עד העולם ובטח בה' ועשה טוב כי אז תצליח את דרכיך ותפרח כתמר והיית כגן רטוב ואל תשים בשר זרועך ותבטח על פרשים כי עצמו מאד ועל סוס כי רב כי עתידים בעלי זרועות ליפול יגוע אדם ואיו ונהר ייבש ויחרב והבוטח בה' חסד יסובבנו ובתוך נגידים לראש ולקצין יושיבנו ואם יחשדני שומע אוהב הרע מה לך כי נזעקת נדרשת ללא שאלוך נמצאת ללא בקשוך אבן מקיר וכפיס מעץ יעננה הלא הקללה כגנה מים אין וכאלה עליה נובלת והנשארים בהם אימה ותרדמה עליהם נופלת ותבא בי רוח נסע מאת ה' ויעירני כאיש אשר משנתו יעור מה לך נרדם כאיש מגן מאדם חרב לשונך הוציא מתערה וקשתך בידך תחליף עריה תעור כי מי בז ליום קטנות ולא יחוש לבו יצוק כמו אבן ובשרו נחוש ואדע כי דבר ה' הוא ראה כי אזלת יד ואפם עזוב ועצור ונלאתי כלכל ולא אוכל להתאפק כי היה בלבי כאש בוערת בעצמותי עצור עושה במרומיו שלום ישפות לכם שלום ויטע ביניכם אהבה ושלום וישים בלב כל אחד מכם לתת מקום לשלום ואם תקום עליו מלחמה יאמר אני לשלום כי אחרית לאיש שלום כל העם על מקומו יבא בשלום בחפץ ורצון הבא על החתום נותן לכם את בריתו שלום מתפלל לאלהיו יברך את עמו בשלום נאמן אהבתכם יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
שעל הכתב יושבי על מדין הולכי על דרך סלולה להעמיד תרץ במשפט ולבנתה על תלה המה הגבורים אל דבר השם חרדים השרידים יחידי סגולה מנהיגים קהל קסטנטינה זקניה ושופטיה ואחריהם כל הקהלה אלהים יכוננה וישים אותה בארץ תהלה: