תשובות ריב"ש/סה
עוד שאלת אשה שמת בעלה ובאה לגבות כתובתה מן היורשין וכתוב בכתובתה ודא נדוניא דהנעלת ליה מאה דינרי זהב והוסיף לה מדיליה נ' דינרי זהב סך שומת הכל בין נדוניא ותוספת מאה וחמשים דינרי זהב או שהתוספת יתר הרבה על הנדוניא ושאלת אם ככלל התוספת יהיו מאתים של בתול' ומנה של בעולה ולא תגבה אלא הנדוניא והתוס' הכתובים בפרט בסך שומת הכל:
תשובה דבר ברור הוא שאין עקר כתובה שהוא מנה מאתים בכלל התוספת אא"כ כלל התוס' עם עקר הכתובה כגון שכתב ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי אלף שאז כלל עקר הכתובה עם התוספת *( רמ"א אה"ע סי' סו ס"ז:) וזהו ששנינו בפרק אעפ"י שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף ושאלו בגמ' פשיטא ותרצו מהו דתימא קיצותא עבדו רבנן שלא לבייש מי שאין לו קמ"ל ובארו המפרשים ז"ל דרצה להוסיף בסתם קתני מתניתין כגון שכותב ויהיבנא ליכי מהריכי אלפא זוזי שאם בא לפרוט העקר לבד והתוספת לבד היכי קס"ד קיצותא עבדו רבנן וכי עלה על דעת שלא יהא אדם רשאי לכתוב נדוניא כמה שהביאה שלא לבייש וזו כיוצא בה הוא ולכן הדבר מבואר הוא שכל שיכתוב ויהיבנא ליכי מהריכי כסף זוזי ק' או ר' דחזו ליכי ומצד אחר כתב לה והוסיף לה מדיליה כך וכך אין עקר הכתובה בכלל תוס' זה וגובה עקר כתובה וגוב' תוס' גם יש מקומות שכותבין בבאור והוסיף לה מדיליה תוס' על עקר כתוב' כך וכך אם יש ב"ד שאין מגבין עקר כתוב' בכיוצא בזה טעות בידם אע"פ שלפעמים בהיות הנדוניא גדולה אין האשה חוששת בגבית העקר למעוטו כמו שאבאר בסמוך אמנם אם תקפיד עליו מגבין לה שהוא העקר: