תשובות ריב"ש/סג

אל מריאה לזקן רבי סעדיה בן דרמונא

שאלת ראובן ושמעון היו שותפין באומנתם שיקח ראובן מן הריוח ב' שלישים ושמעון השליש ולאחר שש שנים חלה שמעון חליו אשר ימות בו וצעק ראובן לפניך ולפני הקהל ובקש מכם שתלכו עמו אל החולה לעשות עמו חשבון בפניחס וכן עשיתם ועלה החשבון שנשאר לראובן אצל שמעון נ' דינר כסף וביד ראובן כל ממון השתוף לאחר שמת שמעון הביא ראובן מה שבידו ושקלתם הכסף ועלה השליש שהוא חלק שמעון כ' דינר ועתה תובע ראובן מאלמנת שמעון שתתן לו השלשים דינרים הנשארים על המת ואומר שהם של ישמעאלים בשטרות בגופן שלהם והאלמנה יש לה על בעלה שמעון בכתובתה ר' דינרים ולא לקחה מהם אפי' פרוטה אחת ואומר ראובן שאין לאלמנה ולבנים ליקח דבר מנכסי שמעון עד שיהיו בעלי חובות נפרעים ובקשת להודיעך הדין עם מי:

תשובה לפי הנראה זמן כתובת האלמנה קודם להודאת שמעון לראובן בפניכם אותם חמשים דינרים ולכן א"צ לומר אם הנכסים שהניח שמעון הם קרקעות שהאלמנה קודמת לגבות כתובתה כיון שהיא קודמת בזמן אלא אפי' אם הנכסים שהניח שמעון הם מטלטלין שאין דין קדימה במטלטלין אעפ"כ האלמנה קודמת לפי שכבר נהגו לכתוב בכל הכתובות שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי וכל שכתוב כן דין המטלטלין כדין הקרקעות ויש בהן דין קדימה שהרי אפי' מכרן היתה האשה גובה מהן כל שכתב לה כן כמ"ש לר"ם ז"ל (פי"ח מה' מלוה ולוה) וכ"ש בכאן שאין לראובן רק מלוה על פה על שמעון ממה שהודה בפניכם וגם ההודאה ההיא בלתי מבוארת שהרי לא הוציא ראובן הממון שבידו בפני שמעון ושיודה לו שמעון שאין בידו יותר ולכן נראה ברור שאין לו על האלמנה כלום ואם יש לישמעאלים חובות על שמעון ונשתעבד בהם שמעון בשטר בגופן שלהם אין לנו עסק בזה יתבעו הישמעאלים חובותם לפני השופט שלהם נאם יצחק בר ששת זלה"ה: