עוד נסתפק לך על מה שכדת משה וישראל לא מלא כל השטה האחרונה אלא שסיים בחצי שטח וחתמו העדים בנשאר מן השטה ונמצא כדת משה וישראל והעדים הכל בשטה אחת ונמצאת השטה האחרונה הסמוכה לחתימות העדים כתוב בה ודן די יהוי ליכי מינאי וכו' ובמחלוקת רבי יהודה ורבנן בפרק המגרש (גיטין פה:) אי בעינן ודן או לא ופסק הריא"ף ז"ל כרבי יהודה דבעינן ודן ומגופו של גט הוא וכיון שכבר יש לנו שאין למדין משטה אחרונה אם כן גט זה הרי הוא כאלו לא נכתב בו ודן ופסול הוא:

תשובה גם לספק הזה אין לחוש אפי' אי בעינן ודן כי מ"ש אין למדין משטה אחרונה הוא כשהעדים חותמין בראש השטה אז אין למדין מן השטה שלמעלה מחתימתן לפי שדרך העדים להרחיק חתימתן בשעור שטה מסוף השטר ואף אם יחתוך בעל השטר אותו חלק עם חתימת העדים ויכתוב בו ה"ל שער הבא הוא ועדיו בשטה אחת ועדיו בשיטה אחרת ופסול אבל אין העדים מניחין חלק באמצע השטה שהרי אפשר לזייף ולחתוך אותו שטה ויכתוב בו דן חייב לגד מנה והוה לי' שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת וכשר ולזה כל שחתמו העדים באמצע שטה אין לחוש שהניחו חלק שחזקה אין העדים עושין שלא כהוגן ולמדין גם משטה אחרונה כמו שמתבאר מסוגיא דבבא בתרא (קס"ג) ועוד שכיון שרגילין עתה לכתוב כדת משה וישראל בכל הגיטין הרי הוא כשריר וקיים שבשאר שטרות שכל שכתוב בו שריר וקיים כבר נראה שהוא סוף השטר ולמדין אפילו משטה אחרונה וגם זה מתבאר באותה סוגיא וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובה וז"ל ומ"ש שבשטה אחרונה כתוב אגרת שבוקין וכדת משה וישראל אם חתמו העדים באותה שטה אין חשש בזה ועוד שכיון שהרגילו עכשיו לכתוב בכל הגיטין כדת משה וישראל באחרונה הרי הוא כמו שריר וקיים שבשאר שטרות שאנו סומכין על זה ללמוד אפי' משטה אחרונה שכן נוהגין עכשיו בכל מקומותנו על סמך דבר זה עד כאן לשון הרשב"א ז"ל בתשובה: