תשובות ריב"ש/נא
ומה שכתבת שיש לפסול שטר צואה זו לפי שנעשה בערכאות עובדי כבבים שאין להכשירם אלא במכר לפי שקנה בנתינת הטעות אבל בלי ספק אין מקום להכשירו בשטרי צואה:
אני אומר לפי הנראה שאתה תופס בעקר הלשון האחרון המוזכר בגמ' (בפ"ק דגיטין יו"ד:) ואב"א תני חוץ מכגיטי נשים ושלשון זה חולק עם הלשון הא' שהכשירו אפי' שטרי מתנה מטעם דינא דמלכות' דינא וכ"ה דעת הרמב"ם ז"ל אבל הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכל האחרונים ז"ל סוברין שאפי' שטרי מתנה כשרים משום דינא דמלכותא כל שיש לערכאות הורמנא דמלכא והלשון האחרון לא בא לחלוק אלא לאוקומי מתניתין אפי' בדליכא הורמנא דמלכא ותני חוץ מכגיטי נשים ומ"מ אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל הדבר ברור דשערי צואה כשרים *( שם סי' ס"ח ס"א:) כשטרי מכר שהרי אין השטר עושה הקנין שאם כן מגרע גרע דהא אין שטר לאחר מיתה אלא דבור המצוה עושה הקנין דדבריו ככתובין וכמסורין דמי ואין השטר אלא לראיה בעלמא והערכי נאמן לומר שכך צוה דהא לא מרע נפשי' והוה ליה כשטרי מכר וכ"כ זה בספר ח"מ בסי' ס"ח בפשיטות ומבואר הוא:
ומה שרצית לפסלו מפני שאף לפי חקותיהם אין מעידים עדים עד שישמע דבר מפי המצוה זולתי שיעידו לבד שהי' המצוי מיושב בדעתו ואח"כ יכתוב הערכי כל אשר יחפוץ הלא גם בשטרי מכר אי העדים חותמין אלא הערכי כותב פלוני ופלוני עדים והערכי כותב כרצונו והוא נאמן וא"כ גם בשטרי צואה כל שנעשה כתקנו לפי מנהגם כשר שהערכי נאמן לומר כך צוה המצוה ואין אנו צריכין בזה לעדים אחרים אלא כדי שיהיה עשוי כתקנו כפי חקותיהם שאם השטר פסול לפי חקותיהם לא נכשירהו אנחנו יותר מהם *( רמ"א שם:):