פתיחת התפריט הראשי

תשובה יבעריכה

ומה ששאלת בכתב אחר על היין שהובא ממיורקא והעידו האנוסים ששלחוהו שהוא כשר ממורביטרי.

תשובה:    אין האנוסים שבמיורקה ולא בשאר ארצות יכולים להשמר מסתם יינם ואף אם נזהרין בו אין יכולין להזהר ממגע גוי. ואף הטובים שבהם ממין הכשרים לעדות -- מכל מקום חשודין הם שאם נגע גוי ביינם אין אוסרין אותו לא בהנאה ולא בשתיה. וכיון שהם חשודין על אותו דבר אם נאמנין עליו אם לאו איכא פלוגתא בהא מלתא בבכורות פרק כל פסולי המוקדשין. דרבי מאיר סבר החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו, ורשב"ג פליג עליה ואמר נאמן הוא על של חברו ואינו נאמן על של עצמו.

ויש מי שפסק כר' מאיר משום דהתם בפר' עד כמה איכא סתמא כותיה דתנן התם "זה הכלל כל החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו". אבל רוב הפוסקים ז"ל וכל האחרונים פסקו כר' שמעון בן גמליאל משום דבפרקא בתרא דיומא אפסיק הלכתא בהדיא כוותיה ולא חיישינן לההוא סתמא דבפרק עד כמה דסתם ואחר כך מחלוקת הוא. הילכך נאמן על של חברו ואינו נאמן על של עצמו.

וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק י"א מהלכות עדות וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה. ועוד כתב בתשובה ההיא שהחשוד בדבר אינו נאמן על של עצמו ואפילו בשבועה ואף על גב דקיימא לן דחשוד לדבר אחד אינו חשוד לדבר אחר, דהא משומד לדבר אחד אינו משומד לכל התורה כולה אלא אם כן הוא משומד לנסך את היין ולחלל שבתות בפרהסיא כדאיתא בפרקא קמא דחולין -- מכל מקום במה שנחשד הרי אנו רואין אותו כמשומד גמור לאותו דבר ואפילו בשבועה אינו נאמן שכבר הוא חשוד לעבור על אותו דבר שהרי מושבע ועומד מהר סיני הוא. שאם אי אתה אומר כן משומד אוכל נבלות לתאבון ישבע שלא יאכיל לנו שום נבלה ולא נצטרך לבדוק סכין אחריו בכל שעה ששוחט. וכן אם לא בדק סכין אחריו למה אסור? ישבע ששחט כראוי בסכין יפה ונאמינהו. וכן עמי הארץ שאין נאמנים על המעשרות -- ישבעו שהוא מתוקן ויאמנו? וכן מה שאמרו בפרק עד כמה הבא לקבל דברי חברות צריך לקבל בפני שלשה -- למה לי שלשה? ישבע בפני ב' שלא יאכל הוא ולא יאכיל לאחרים? אלא שהחשוד בדבר אינו נאמן על אותו דבר ואפילו בשבועה. כל זה כתב הרשב"א ז"ל בתשובה.

אם כן בנידון שלפנינו אם אלו האנוסים חשודים על סתם יינם או אפילו במגע גוי ביין שלהם -- אינן נאמנין על שלהם ואפילו בשבועה. אבל נאמנין על של אחרים שאין אדם חוטא כדי שיהנו אחרים.