תשובות ריב"ש/י
תשובה י
עריכהעוד שאלת אם מקדשין ביין שנתערב בו דבש.
תשובה: יש מן הגאונים שאמרו שאין מקדשין בו אף אם לא נתערב בו ממנו רק משהוא בחבית גדולה של יין מפני שאינו ראוי לנסך על גבי המזבח. וכן אם נתערב בו מעט שאור כמו שכתוב זה לרמב"ם ז"ל. וכן הביא סברא אחרת שיש מתירין כי לא אמרו אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח אלא לאפוקי מגולה ושריחו רע שנפסלו למזבח מחמת גריעותן, אבל יין שנתערב בו דבש שאינו נפסל מחמת גריעות -- מקדשין עליו.
והראב"ד ז"ל הכריע בהשגות כדברי המתירין וכן הכריעו כל האחרונים ז"ל. והביאו ראיה ממה שאמרו בירושלמי דפסחים לענין ד' כוסות "מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון", עד כאן. ומפורש בהגדה שהקונדיטון יש בו דבש דאמרינן התם "למה נמשלו דברי תורה לקונדיטון מה קונדיטון יש בו יין דבש ופלפלין וכולי". וכיון שיוצאין בו לד' כוסות למדנו שמקדשין בו שהרי כוס ראשון מן הארבע כוסות אומר עליו קדוש היום.
ומטעם זה גם כן אמרו שמקדשין ביין מבושל או מעושן אף על פי שפסולין לנסכים שהרי לא נפסלו לנסכים אלא מפני שנשתנו מברייתן ואנן דרשי' כבש ונסכים, מה כבש שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו, כדאיתא בפרק ב דבכורות. ולא שיהו נפסלין מחמת גריעות דאדרבה הבשול משבחו וכדתנן בפרקא בתרא דתרומות "אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו. רבי יהודה מתיר מפני שמשביחו". וכן העישון משביח היין כדאמרינן בבבא בתרא פרק לא יחפור "באמת ביין התירו מפני שמשביחו", ר"ל העשן. וכיון שכן לא נפסלו לקדוש היום כי לא אמרו "אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח" אלא למעוטי הנפסל מחמת גריעות.
והיינו דאמרינן בגמרא עלה "למעוטי מאי? אילימא למעוטי יין מזוג עליו עליה" -- כלומר דאף על גב דאפסיל לגבי מזבח, כיון דלא אפסיל אלא מחמת שאינו משכר ולא מחמת גריעות שבגופו דאדרבה עלוייה עלייה, לא אפסיל לקדוש. וגם בירושלמי דפרק ערבי פסחים אמרו גם כן לגבי ארבע כוסות יוצין ביין מבושל והרי כוס ראשון אמר עליו קדוש היום ואם כן למדנו שמקדשין בו.