תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן צד
לגדול א) בתורה ונבון חכמה ואהוב לשמים ולבריותיו הוא ר' יוסף בן פריגורוס אני החתום למטה שואל בשלומו ומשיבו על שאילתו כמה שהראוני מן השמים שאלת על עסקי היתומה שהשיאוה אחיה ונתנו לה להכניס לבעלה ל' ליטרי' בעישור נכסי אביה ופשרו עמה מכל נכסי אביה בקנין והתקינו לו חופה בבית אחד שהיה של אביה ודרה בתוכה עם בעלה ושנה לאחר כן בגרה היתומה וערערה על הפשרה שעשה בעלה ותבעה מה שראוי לינתן לה ונתנו לה ק' דינר ומחלה להם כל מה שראוי לינתן לה מנכסי אביה אמרו לה השב לנו הבית שאת דרה בו שהשאלנו לך והיא אומרת כשנטלתי ק' דינר ומחלתי מה שראוי לי בעשור נכסים לא הית' כוונתי אלא שתוסיפו לי מאה דינרי' על מה שאני ובעלי תפוסין והאחין אומרי' בית זה לא היה בכלל הפשרה ב) ולא בשעת הנישואין ולא בשעת הפשר אלא שהשאלנוהו לדור בתוכו עד שתמצא בית אחר והיתומה טוענת אני ובעלי נעלנו וגדרנו ופרצנו ונתנו המס וכו' .... כך הראוני מן השמים שמה שטוענת אני ובעלי נעלנו וגדרנו והחזקנו בבית אחר אינה טענה שכל חזקה שאין עמה טענה אינ' חזקה ואפי' החזיק שלש שנים וכ"ש שלא החזיק אלא שנה ותנן כל חזקה שאין עמה טענה וכו' והיכי אמרינן נעל וגדר ופרץ כל שהוא הוי חזקה ... בחזקת י) הרשאין עמה טענה שהנותן אומר נתתי דתנן במ' דברים אמורי' במחזיק אבל בנותן מתנה וכו' ומפרקינן ומשנינן חסורי מחסרא והכי קתני בד"א אילו בחזקה שיש עמה טענה כגון אומר לא מכרתי והלוקח אומר לקחתי אבל חזקה שאין עמה טענה כגון הנותן מתנה לחברו והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר דלמיקנ' בעלמ' הוא דקא בעי נעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה. אבל הכא גבי אילו אחין שאומרים לא נתננו ואע"פ שנעל וגדר ופרץ לא הוי חזקה הלכך אם יכולים לברר בעדים אם נתנו בית זה אם לא נתנו ילכו אחר העדים ואם בסת' נתפשרו ואם טוענת בדעתי היה שתוסיפו לי על מה שאני תפוסה ועומדת ק' דינר והם אומרים לא היתה כוונתינו אלא שנתן ק' דינר ותחזור לנו הבית א"כ הויה מחילה בטעות וכל מחילה בטעות לא הוי' מחילה. ומנ"ל דמחילה בטעות לא הוי' מחילה דרב ענן שקא ד) בידקא בארעיה אזל אהדר גודא בארעיה דחבריה אתא לקמיה דר' נחמן א"ל זיל אהדר א"ל והא אחזיקו לי כו' עד והא ה) אזיל דזיל סייע בגודא בהדאי א"ל מחילה בטעות הואי אלמא מחילה בטעות לא הוי מחילה הכי נמי יש לחוש לטעות הבת שטוענת על מה שאני תפוסה ועומדה לא ערערתי אלא על מה שאתם תפוסים ובמה שאתם תפוסים קבלתי ק' דינר על מה שאני תפוסה מחלתי דיני הלכך הו' לה מחילה בטעות הלכך א"כ רוצים להניח לה הבית תתקיים הפשרה ואם לאו יחזור הדין למקומו. ואם יש בקרקעות שהניח אביה שוה מותר שלש מאות וחמשים ו). עלק כפי העשור שנתנו לה יוסיפו לה על מה שנתנו לה עד העשור מכל מותר דאמר הכ' הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לפרנסה בין למזונות ואם אין שם בקרקעות יותר מג' מאות וחמשים ליטרים יחזיר הבית לבנים והיא כבר נתקבלה עשור ממקרקעי הראוי לה וכן הדין.