תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן צא

ושכתבתם א) ראובן משכן כרמו לשמעון בי' דינרי' ואי יודע באיזה תנאי ונפטר ב) נשאת ללוי והגבו לה חצי הקרקע של ראובן בכתובתה והחצי האחר נשאר ליתומות ראובן והלך לוי למדינת הים ואשתו תבעה מזונו' בב"ד ונתנה לה בב"ד רשות למכור בהכרזה מנכסי בעלה ושל יתומים להתפרנס מה עשה שמעון הלך אצל לאה אשת לוי ואמר לה את צריכה למזונות איני יכול לקנות ממך בלא דברים אלא אביא בד(?) ... גוי שנתן ראוב' בעליך קרקע לנטוע לחצי על מנת שלא יהא רשות למכור חצי שלך אלא לו וליורשיו מכור לו חלק שלך ושל בנותיך ואני אקנה ממנו חלק שלך ובעליך ראוב' משכן לאותו כרם בי' דינרי' ואנכה(?) לך ג' דינ' ומהם יהיה פרעוניך וכתבי מכירה לקרקע זה לגוי חלקך בי' דינר והוא ימכרנה לי בעשרה דינר וכן עשתה והביא שמעון הגוי לקנות הקרקע מן האשה ונתן שמעון ספר ביד הנוי ונתנו ביד האשה על מנת שיתן לה שמעון ג' דינר וכחבה לו שטר המכירה לגוי מחלקה וחלק בנותיה ועוד כתב הגוי ביד האשה על מנת שיתן לשמעון שטר מכירה מחלקה וחלק בנותיה ואפ"כ לא נתן שמעון הג' דינרי' לאשה וכשהגיע הקציר והוזלו החטים ועדיין לא קבלה הג' דינרי' נתחרטה האשה וכו' .. כן הדין שאילו לישראל מכרה אותו כרם לא היה מכור וקיי"ל הלכתא זבין ג) ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זבינא דזבינ' ולא איצטריכו ליה השתא דלגוי זבניה בדיניהם של גוים שכיון שמכרה והגיע השטר לידו קנה הגוי ואינה יכולה לחזור וזה ישראל שלקח מן הגוי דינו כגוי דאמר ר' יהוד' אמר רב ישראל הבא מחמת גוי ד) הרי היא חזקה כיון שהגיע השטר לידו קנה מגוי מה גוי אין לו חזקה אלא בשטר ... מכלל דבשטר יש לו חזקה וכיון שהגיע השטר לידו קנה וזה ישראל נמי הבא מחמת גוי דינו כגוי ומכיון שהגיע לידו שטר מחצי הכרם שמכרה לגוי קנה אותו אבל חציו האחר חלקו של גוי שנתנה לו רשות לקנות מן הנוי לא קנה מ"ט דהא(?) לא מטה לידה מידי דאיכא למימר למזונות מכרה מאי אמרת דיהב' ליה רשותא למובן ה) דתניא רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות אם מכרה ועוד על חלק היתומים מי יתן לו רשות ועוד שאפילו הבעל והאשה נתנו לו רשות לקנות כיון שלא קנה מידו לא מהני(?) האי רשותא כלום דדיניה בההוא כדינא דבר מצרא דקיימ' לן הלכתא ו) צריך למיקנא מיניה ויהיב האי לוי ואיתתיה ואפוטרופוס של יתומים לשמעון הני דמי דיהיב ושקל ליה דאמרי השת' דאמרת צריך למיקנא מיניה אייקר וזול ברשותיה, שכתב שאמר לו האפוטרופוס ז) אתן לגוי שלוחך זה בשביל הדינר שנתתי לו כ"ש שיפה כחו על כך דהכי א"ל דליזבניה בי' דינר והדר זבנה איהו מיניה בטפי ח) דינר חלהון זביני מעלי. ושטוען לו אי אתה יכול לאכול פירות יתומים בלא ראייה אי נפק קלא דהאי כרמא ממשכן הוא מאבוהון דיתמי אי נמי בגזלנות אכיל ליה ניזיל בתר קלא ואי ליכא למסמך אקלא אי אכלה שני חזקה מגו דיכיל למימר לקוחה היא בידי יכול למימר משכנתא בידי ובנכיתא אכלינ' ליה.