תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן עב

כבד א) שנתבשל עם חתיכות הרבה ואין בחתיכות ששים בו לבטל טעמו אסר כל החתיכות כולן אפי' הן אלף מפני שהן מינה חתיכתו שנדבק הכבד בה מין בשר הוא וכן שאר החתיכות ואע"פ שהאיסור מחמת דם בא הרי נעשה נבלה ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה אתו לא אסר אלא כדי טעמו מפני שהכבד אוסרת ואינה נאסרת שעשויה לפלוט ואינה חוזרת ובולעת ונאסרת בנותן טעם. ואם היה שם מתחילת בשולו עד שליקתו ששים לבטל טעמו אין לחוש לא לבליעתו ולא לפליטתו והוא עצמו מותר הלכך כבד נפרד מבושל או שלוק עם חתיכות ויש שם ששים בו הכל מותר ותמה אני הואיל והכבד עצמו התר היה לנו לשער במאי דנפיק מיניה דכי אמרינן בדידיה משערינן כשהחתיכה איסור ואף לר' נדמה כן אלא שאין רוצה להתיר אי לאו דאיכ' ששים בדידיה ומעשה בא לפני ר' בכבד שאינו דבוק ואסר אע"פ שהיו שם ששים מפני ב) שמין במינו לא בטיל וכשנזכר לאותה ששנינו הכבד אוסרת ואינה נאסרת א' לי ככל הדברים אשר פרשתי. וכי ג) משערינן אילפס בקדירה גופא משערינן וכן ר' נוהג. וכשאינו דבוק ונתבשל עם שאר חתיכות בשר כולן מועילות לבטלו ולא הוי מין במינו מפני שהכבד כולו דם גמור הוא אבל התורה התירתו אבל דבוק בחתיכה ונתבשל עם שאר חתיכות חתיכה עצמה נעשת בנלה ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה ומעשה ד) בא לפני ר' בלב דבוק ועשר ר' דם שבו בששים בחתיכה שנדבק בה והתיר דלא אמרינן חתיכ' עצמה נעשת נבלה אלא בשנתן בה טעם. עזריאל ברבי נתן.