תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן יא
תשובות הנני משיבך על אשר שאלת מה דעתי נוטה על חיה ועוף הנצורים בי"ט ראשון לאכלן בי"ט שני ועל פירות מחוברין שנלקטו בי"ט ראשון מהו בשני ימים טובים של גליות שמעתי מפי מורי ר' יצחק לוי שאסור ומפי קרובי ר' שלמה כמו' וסומכי' על הלכות גדולות שכתוב בהן איסור ומביאין ראיה לדבריהן מדאמר ר' פפא הלכת' גוי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר אסורין ולערב נמי אסורי' בכדי שיעשו ואומרים בכדי שיעשה בראוי לעשייה משמע וזהו כן וראיה שבידם ואני מקודם ששמעתי ראיתי שהיו נוהגי' בהן כאן היתר וגם מיום הבינותי בדברי תלמוד לבי נוטה אחרי המתירים ואת מורי סבבתי תשובות ולא קבל וגם ראיה אחת לא מצא לדבריו ואני היו בידי כמה כמה טעמי התר וגם מראיות שהבאתי לו טעם התר ולא קבל ודנתי לפניו. ההוא בר טביא דאתא לקמיה ריש גלותא דאיתצד בי"ט ראשון ואישתהיט בי"ט שני ר' נחמן ור' חסדא אכול מיניה רממה נפשך מותר שאחר מן הימים חול ר' ששת לא אכל מיניה ושחקו עליו חבריו לומר מה נעבוד לר' ששת דלא אכל בשר' טביא א"ל ר' ששת היכי איכול דתניי' וכן היה ר' יוסי אוסר בשני י"ט ....ב) ועושה אותן קדושה אחת והרי הן כיום ארוך ושנייה ר' אשי ולא סמך אשינווייה ואשכחיה ר' ששת לרבה בר שמואל וא"ל תני מר מידי בקדושות אל אין תנינא מודה ר' יוסי בשני י"ט של גליות שהן שתי קדושות ומותר להתנות על הכלכלה וביצה שנולדה בזה אכלה בזה א"ל ר' ששת אי משכחת להו לא תימר' להו מידי לפי שהיה בוש מהן שלא אכל לפי דרכנו למדנו שחזר בו ר' ששת וקבל את משנת רבה בר שמואל ואע"ג דאיתמר במסקנא דהוא בר טביא לאו איתצודי איתצוד לא להחמיר על הצודה בא אלא להקל ולומר ג) דאי בי"ט שני הוי ומשום צידה ביום ראשון לא הוה אסר ליה ר' ששת דפשיט' ליה שהן שתי קדושות וספק י"ט וספק חול דהא אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מי"ט לחברו ומתנה ואלו בשני ימים של ר"ה שהן קדושה אחת אמרינן אמר רבינ' הוה יתיב קמיה דר' אשי ד) חזייה דהוה עציב משום דלא אנח ערובי תבשילין א"ל ננח מר האידנא דהא אמר רבא מניח אדם וכו' א"ל אימד דאמר רבא בשני י"ט של גליות משום ספק הוא ואפי' ידעינן בקביע' דירח' נהגו בו ספק בדשלחו מתם הזהרו מנהג אבותיכם בידכם שהיו עושן שני ימים מספק הו' שלא נחלק אדם עלין וקם ליה רבינ' ור' אשי בשיטתי'. רב נמי בשיטתיה קם דאיתמר ב' ימים טובים של גליות דב(?) אמר נולדה בזה מותרת בזה ובשני ימים טובים של ר"ה דקדושה אחת הן אפי' בזמן שבית המקדש קיים היו עושין שני ימים אם באו עדים מן המנחה ולמעלה אמר רב נולדה בזה אסורה בזה ופסקינן הלכתא כרב בהני תלתא בין לקולא בין לחומר' אל' הללו אינן ספק והללו הרי הן ספק ומאחר שכן ספק מאיזה טעם נאסור אם ראשון קודם לשני חול והנלקט בי"ט מותר לערב בכדי שיעשו ויום ראשון חול כ"ש שמותרי' בי"ט של מחר. ר' ששת שהיה אוסר את הצבי לא היה בידו טעם אלא משום שהיה סבור שהן קדושה אחת והרי פסקנו הלכת' ברב שעשאו ספק וכשם שלא חלקנו בין ביצה לצידה ומחובר בשני ימים של ר"ה שאסור אף ביצה נדונת כמותן לאיסור אף הם ידונו בשני ימים טובים של גליות כמותן להתר דמאי חומרייהו מינ' ביצה דאורייתא היא ומשום הכנה ואפי' למאן דאמר כרבנן דפירות הנושרים לא אסיר אלא משום שכא יעלה ויתלוש וביצה ופירות הנושרים אוקימנ' חדא גזירתא ועוד א"ר יוחנן עצים שנשרו מן הדקל אסור להסיקן בי"ט ואל תשיבני ביצה שהי' ר' יוחנן מתיר ביצה שנולדה לאוכלה בי"ט מ"ט ביצה דביומיה נמיחזי לגומעה ולא שרי ליה מר עד למחר מידע ידעי דבת יומא אסיר כו' מדקאמר אל תשיבני ביצה מכלל דלא חמיר מחובר שנלקט מביצה שנולדה דאי חמיר מצי לאותובי' מביצה שנולנה דקילא מעצים דמוברין דחמירי ואי נחמיר צידה ומחובר מפני שלקטם גוי בידם הא קיימינן דכל מידי דעביד בלאו ארעת' רישראל שרי והכי סתמ' אדעת' לזבוני גוים עבדי ועו' ר' פפא דאמר גוי שהביא דורון לישראל כו' י"ט סתמא קאמר וחילק בין י"ט ראשון לי"ט שני שמותרין לערב בכדי שיעשו ממה נפשך אם היום קדש הרי הלילה חול והרי המתיר בכדי שיעשו ואע"פ שהלילה הזה אינ' ראוי לעשייה אסורא בעשייה אינה אלא שמא היה חול הלילה קודם וא"כ הוא כ"ש שהוא מותר והמתנה מועלת ה) לא יבא אליהו ויאמר ראשון קודש והלילה חול וצריך בכדי שיעשו והא הנהו גננא דגזו(?) להו גוים אסא ויש ספרים שכתוב בהן ביומ' טבא סתם ואפי' למאן דגריס בי"ט שני ו) מי מעשה כי הוה בי"ט שני הוה וה"ה לי"ט ראשון. דברים המותרים ואחרים נוהגין בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם אוקמ' ר' חסדא בכותאי ובבני מדינה דסרכי מילת' ומזלזלי אבל ישראל בני תורה מותר להתיר בפניהם דבר התר ... ולא יחיד אני בדבר. כי מצאתי כאן תשובת הגאונים ועכשיו אינה בידי ואחפשנה ואגיענה לידך ... ואני איני כחולק על ישיבתו של רבי כי נוהגין איסור בהן עד שאזכה לחזור ולדון לפניו יודה לדברי כאשר דנתי לפניו על עסקי ... שהיה ח) מלמדנו במשהו ולבסוף דנתי לפניו והודה לדברי וששאלתם ט) שבת ויו"ט מ"ט דאמרינן קדושה אחת היא ואינו רשאי לערב שתי רוחות ואי קשיא לך קסברי רבנן הואיל ושניהן קדושה גמורה ואסורין שניהן. לילך חוץ לתחום ואין היתר ביניהם הרי הם כיום אחר ומן הטעם הזה י) נאסרה ביצה דפסקינן בה הלכ' כרב דשבת ויו"ט נולדה בזה אסורה בזה.