תשובות הרשב"א/חלק ז/תקלב
סדר ברכת מזון. ברכה ראשונה ברכת הזן משה תקנה כשירד המן ולכך יש אומרים שאין אומרים בה פותח את ידך רק חותמין ברוך אתה ה' הזן את הכל. וטעמא דמסתבר הוא כי איך נאמר פסוק שאמרו דוד עליו השלום לדברי משה רבינו עליו השלום. שנייה ברכת הארץ ויהושע תקנו בשעה שנכנסו לארץ ובה אומרים בחנוכה ובפורים על הניסים שכח ולא אמר מחזירין אותו ויש אומרים הני מילי אם סיים כל הברכה אבל אם לא סיים כשיגיע להרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי פלוני וכו' ואחר כך משלים. ורב אחא והרי"ף ז"ל כתבו שאין צריך להחזירו אם בא להזכיר מזכיר בהודאה. שלישית בונה ירושלים ודוד ושלמה תקנוה וחותמין בונה ירושלים ואין אומרין בונה ברחמיו שהיא במשפט תפדה ואחריה עונין אמן כדי להפסיק בין ברכות התורה לזו שהיא מדרבנן. ואמרינן בגמרא רב פפא אומר צריכה הטוב והמטיב שתי מלכיות לבד מדידיה וכן המנהג המלך העולם הוא מלכות דידיה ואבינו מלכנו והמלך הטוב והמטיב וכל זה כדי להשלים המלכות שעברו בברכות הראשונות של משה רבינו עליו השלום ושל יהושע אבל בונה ירושלים אית ביה דידיה. והראב"ד ז"ל כתב טעם אחר משום דכלה תוספתא היא עשו בה הכר כדי שתראה שהיא תשלום לחסרון האחרות. ואמרו חז"ל כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה לא יצא ידי חובתו וצריך להקדים ברית לתורה לפי שברית מילה קדמה לתורה ועוד שברית מילה נכרתו עליה שלש עשרה בריתות ועל התורה כולה לא נכרתו אלא שלשה בריתות ובשביל השנים נכנסו לארץ במילה כיון שנתנה לאברהם נתנה לו הארץ ובתורה כתיב למען תחיון ובאתם וירשתם את הארץ וגם צריך לומר חיים ומזון וכל מי שלא אמר בבונה ירושלים מלכות בית דוד וכו' לא יצא. ואלו שאומרין מלכותך ומלכות בית דוד טועים הם שאין בה אלא ומלכות בית דוד וכן פסק הרשב"א ז"ל והדין נותן שאם היה לו להזכיר מלכות שמים בבונה ירושלים למה הצריכו להשלים אותה בהטוב והמטיב. ויש אומרים שאף מלכינו רוענו אין לנו להזכיר לפי שאין מזכירין בה שום מלכות ויש מפרשים שברכת הזן יש בה בפתיחתה מלכות וברכת הארץ ובונה ירושלים אין בהם מלכות ומשלימין במלכיות דהטוב והמטיב. ולמה אין חותמין במלכות בבונה ירושלי' שהיא סוף הברכות של תורה דלאו אורח ארעא שיזכיר מלכות שמים אחר מלכות בית דוד אי נמי שלא לשנות מטבע הברכות לפי שהם סמוכות: