תשובות הרשב"א/חלק ז/שצו
מנהג תקון הגט לרשב"א ז"ל להחמיר כדברי הכל כדי שלא יבא בית דין ויפסלנו: נהגו לכתוב הגט בי"ב שטות כמנין גט וכן נהגו לעשות הקלף שכותבין בו הגט ארכו יתר על רחבו. וצריך שיהא הקלף והדיו משל בעל. וצריך שיחתוך הקלף שכותבים בו הגט קודם כתיבתו כדי שלא יצטרך לחתוך ממנו כלום לאחר שיכתוב הגט וצריך שלא יניח חלק כלל בראש השטין ולא בסופן כדי שלא יוכל אדם להוסיף שום אות לא בראש השטין ולא בתוכן. וצריך שיכתוב כל הגט חוץ מכדת משה וישראל בי"א שיטין וכדת משה וישראל לבדו בשיטת הי"ב ויחתמו עדי הגט באותה שטה עצמה. וצריך הבעל לאמר לסופר כתוב לי גט לאשתי פלנית וכן יאמר לעדים חתמו גט לשם אשתי פלנית. וצריך להזהר שלא יהא הסופר אחד מעדי החתימה אלא אחד כותב ושנים אחרים חותמים. וצריך שיבטל הבעל קודם כתיבת הגט כל מודעא שמסר על הגט ויאמר כן בפני עדים הריני מבטל כל מודעא שמסרתי על גט זה וכן אני מבטל כל דבר שיגרום בטול לגט זה. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיבטל מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל מחמתו גט זה או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דבור ויכתבו העדים בשטר כן ויאמרו בפנינו אמר פלוני וכו' וצריך שיהא הבעל עומד במעמד שהגט נכתב ונחתם בו עד שיכתב הגט ויחתם וימסר ליד האשה או ליד שליח הבאה שלה כדי שלא ידבר ולא ימסור לאחר מכאן שום מודעא ויבטלנו. הא לך תופס הגט. צריך להזהר בכתיבת הגט שלא תהיה אות דבוקה בחברתה אלא כל אות ואות יהיה קלף מקיף אותה. וצריך לכתוב ותצבייין בג' יודים ותהוייין בג' יודין ואו דוכדו אחרונה רבתי ולא יכתוב ודין ביו"ד אלא ודן בלא יוד וכן לא יכתוב יוד באגרת. אם הגט נכתב ונחתם במקום שהמגרש והאשה המתגרשת שם אין העדים צריכין לכתוב בתוך הגט אלא שם המדינה שהיא עיקר מקום דירתם ואם יש להם שם ידוע וניכר באותו מקום די אם יכתוב אותו שם בגט ואם יש לו או לה שני שמות ורצה לכתוב שניהם יזהר שיכתוב שם המורגל יותר תחילה ואחריו שם הטפל ויכתוב כן וזהו טופסו. ביום פלוני לירח פלוני בשנת כך וכך ליצירה למנינא דרגילנא השתא למימני ביה במקום פלוני מתא או מגדול איך אנא פלוני דדאירנא השתא בלירד"ה דעל נהר פלוני מותבא בן פלוני דממקום פלוני וכל שום אוחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתראי ולאתריהון דאבהתי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ופטרית ושבקית ותרכית יתיכי ליכי אנת פלניתא בת פלוני דממדינת פלוני וכל שום אחרן וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי ולאתריהון דאבהתיכי די הוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרכית יתיכי ליכי דתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דתצבייין ואינש לא ימחה בידיכי מן שמי מיומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל. ראובן ב"ר יעקב עד. שמעון ב"ר נפתלי עד. בגמרא אינן כתובים כל הדיוקין הללו אלא תצבייין ג' יודין תהוייין ג' יודין למהך בלא יו"ד ודן בלא יו"ד וכדו ואו אחרונה רבתי אבל אחרים שנכתבו כאן הם פסקי רבותינו הצרפתים ז"ל: ואם הגט נכתב ונחתם בטורטושא או במקום אחר יכתוב שם המקום שנכתב ונחתם בו ויכתוב כן למנינא דרגילנא למימני בטורטוש"א איך אנא פלוני דדאירנא בלירד"א וכו'. העדים החתומים על הגט צריכין לראות שנכתב הגט לשם האשה ההיא וצריכין העדים לחתום זה בפני זה. הנה כתבנו מה שצריך לכתיבתו של גט ולחתימתו ולתקוני שליח הולכה אין צריך שטר שליחות שהגט שבידו מוכיח על שליחותו שאם לא כן בטלת המביא גט ממדינת הים ועוד דרבנן הימנוה כבתרי: ועתה נכתוב האיך יתנהג בנתינתו אם הוא עמה בלירד"א יכול הוא ליתנו מידו לידה אחר שיכתוב הגט ויחתם מיד וכשהוא נותנו לה צריכין שנים לקרותו קודם שיתננו לה ואחר שיקראוהו נותנו לה מיד בפני אותן שנים וכן לאחר שנתנו לה כדי שלא יתחלף בין קריאה לנתינה. וצריך שיאמר לה בשעה שנותנו לה הרי זה גיטך. או שיאמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי וכשיתננו לה יזהר שישים הוא או שלוחו הגט בידה וידה פתוחה ויזהר שלא יהא הגט מונח בידו ותקחנו היא מתוך ידו דבעינן ונתן בידה ואם היא בושה לקבל ממנו תמנה היא שליח לקבל גטה מיד בעלה ותעשה אותו שליח לקבלה בפני שני עדים כשרים ותאמר לו קבל לי גט מיד פלוני בעלי או בלשון לעז פרי"ן מי גט או ראיפמ"י גט דמו"ן מרי"ט וכן הוא אם אינו עמה במדינה אחת תמנה היא שליח קבלה בענין זה לקבל לה גטה מיד הבעל בכל מקום שהוא והבעל נותנו לשליח ויאמר לו בפני עדים קבל גט זה לאשתי פלניתא כמו שאמרה והשליח יביאנו לאשה ואחר כך אם תרצה היא להביאו לב"ד ולכתוב לה שטר מעשה ב"ד תבוא לפניהם והם כותבין לה מעשה ב"ד שראו גט כתוב כהוגן וכתקון בי"ד. אם נעשה גרר בגט או ביני חטי וכתב קיומהון עם שריר וקיים לא יפסל בכך: שליחות קבלת הגט. יודעים אנו עדים חתומי מטה עדות ברורה שאמרה לנו מרת פלניתא בת ר' פלוני הוו עלי עדים וקנו ממני בקנין גמור מעכשיו וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ותנו לו לר' פלוני בר פלוני להיות בידו לראיה ולזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי ובהשלמת דעתי ומניתי אותו שליח קבלה לקבל גטי מיד בעלי ר' פלוני ממדינת פלוני בכל מקום שהוא או מיד שלוחו ומעכשיו ילך ר' פלוני השליח הנזכר ויקבל לי גטי מיד בעלי ר' פלוני הנז' או מיד שלוחו ולכשיקבל ר' פלוני הנז' גטי מיד בעלי ר' פלוני הנז' או מיד שלוחו הרי הוא כאילו קבלתי אותו אנכי בידי לפי שמעכשיו עשיתי ידו כידי וקבלתו כקבלתי בכל עניני גטי הנז' ודבורו כדבורי ולא אוכל לומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי לפי שנתפייסתי בכל מה שיעשה בעניני גטי כאילו אנכי בעצמי עשיתי וכך אמרה מרת פלנית' הנז' לשליח ר' פלוני בר פלוני הנז' בפנינו. לך התקבל לי גטי מיד בעלי ר' פלוני ב"ר פלוני הנז' או מיד שלוחו ותהיה ידך כידי וקבלתך כקבלתי וכל מה שתעשה בענין גטי כאלו אנכי בעצמי עשיתי וכל זמן שתקבל לי גטי מיד בעלי ר' פלוני הנז' או מיד שלוחו הרי הוא כאלו קבלתי אותו אנכי בידי ושטר שליחות קבלה זה שריר וקיים בריא וחזק ככל שטרי שליחות קבלה העשויין בענין זה קיימין דנהיגין בישראל שתקנו חכמים מיומא דנן ולעלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי שמסרתי ושאמסור וקנינא ממרת פלניתא בת ר' פלוני הנז' לפלוני השליח הנז' על כל מאי דכתיב ומפו' לעיל במנא דכשר למקניא ביה והיה זה בחדש פלוני שנת כך וכך למנין שאנו מונין כאן במתא פלנית וכתבנו וחתמנו ונתננו ביד ר' פלוני בר פלוני הנז' להיות בידו לראות [לראיה] ולזכות והכל שריר וקיים: טופס מעשי ב"ד שנעשה בפני החכמים נאשתרוק שלמה ור' שם טוב פלסיטה. אנו ב"ד החתומים למטה כן היה שבא לפנינו ר' פלוני ב"ר פלוני ואמר לנו הרי שבתי פלניתא מנתה אותי שליח לקבל לה גטה מיד בעלה ר' פלוני ב"ר פלוני בכל מקום שהוא כמו שכתוב בשטר השליחות שבידי והוציא לפנינו ר' פלוני הנז' שטר השליחות שעשתה לו בתו הנז' וראינו אותו כתוב וחתום כהוגן וכתקון חכמים ונתקיים בפנינו כראוי ואחר כך הראה לנו הגט שקבל מיד ר' פלוני הנז' בעד בתו הנז' וראינו אותו כתוב וחתום כהוגן וכתקון חכמים ועמדנו על חתימתן של עדים ונמצאת מכוונת גם העידו בפנינו עדים כשרים שנמסר בפניהם ליד ר' פלוני בר פלוני הנז' מיד ר' פלוני בר פלוני הנז' בעלה של בתו הנז' בתורת גרושין ואחר קרענו את הגט קרע של ב"ד ועשינו לה מעשה ב"ד זה להיות לה לראיה ולזכות שהיא מותרת להנשא לכל אדם והרי היא מגורשת ומותרת לכל אדם ומה שהיה ביום פלוני בכך וכך ימים לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת העולם למנין שאנו מונין כאן במגדול פלוני והכל שריר וקיים פלוני בר פלוני פלוני בר פלוני ע"כ צריך שיהיו החתומין זה אחר זה בלי הפסק ואין צריכין להיות זה על גבי זה: בטול מודעא. בפנינו אנו עדים חתומי מטה אמר לנא ר' פלוני הדר במקום פלוני הריני מבטל בפניכם כל מודעא שמסרתי על גט זה וכן אני מבטל בפניכם כל דבר שיגרום פסול לגט זה וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיבטל הגט מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל מחמתו גט זה או שיורע כחו של גט זה מחמת אותה מודעא או אותו דבר ומה שהיה. כתב בעל העיטור ז"ל דכל הדקדוקין שאמרו בגט כגון דבוקות או חסרות ויתרות אינו אלא א"כ יבא הבעל ויערער לכן נהגו לעשות מעשה ב"ד שלא יוכל לערער עליו והב"ד קורעין אותו: