תשובות הרשב"א/חלק ז/שפא
עוד שאלת המשכיר בית לחבירו לזמן אם יוכל לאוסרו עליו תוך אותו זמן אם לאו: תשובה דבר זה תלוי באשלי רברבי ובהלכות גדולות בערכין ובנדרים ובכתובות גם בירושלמי ואם באתי לכתוב דרך פרט של הלכות הללו יארך הענין וכמדומה שכבר שמעת מפי הענין בהויתו ודברי האוסרין וטעמן ודברי המתירין וראיותי' ור"ת ז"ל ומורי הר' יונה ז"ל והרב בעל העיטור ז"ל כך נראה הסכמתם שאינו יכול לאסור לפי שהבית מושכר אצל השוכר לדירה ופירות הבית לשוכר הן והיינו הדירה ואין אדם אוסר נכסי חברו על חברו ודעתי גם כן נוטה לזה אלא שמגדולי המורים יש מהם שאסרו והגדולה שבראיות הן היא מאותה שאמרו בערכין פרק משקלי עלי (ד' ז') המשכיר בית לחבירו ונתנגע אף על פי שחלטו כהן אומרים לו הרי שלך לפניך נתצו חייב להעמיד לו בית הקדישו הדר בו מעלה שכר להקדש ואוקי' דהקדישו המשכיר והדר בו מעלה שכר להקדש ואקשינן היכי מצי דייר בית [במהדורת ירושלים תרס"ג: ביה] במעילה קאי. ואני פרשתי דהתם במשכיר בית סתם ואחר כך נתן לו בית זה דהשתא לא קנה בית זה ממש ולפיכך יכול המשכיר לאוסרו עליו אבל באומר בית זה לא ותדע לך דבבית סתם קאמר דהא קתני נתצו חייב להעמיד לו בית ואילו אמר לו בית זה אפי' נתצו אינו חייב להעמיד לו בית אחר וכדאמרינן בבבא מציעא בית זה נפל אזדא ליה וזו היא שאמרתי לך ולא כמו שכתב' משמי בשאלתך ומכל מקום ראוי להחמיר כדברי האוסרים: