תשובות הרשב"א/חלק ז/שטז
ראובן משכן ביתו לשמעון בנכייתא ובאתרא דלא מסלקי והשכירו שמעון ללוי בדינר לחדש. ולוי השכירו לראובן ואמר לו שיתן השכירות לשמעון הרי זה אסור וזהו חכירי נרשאי שאסרו בפרק איזהו נשך (בבא מציעא ד' ס"ח) שכל שבא מיד לוה למלוה אסור. ויש מפרשים שהוא ריבית קצוצה ומגדולי המורים אמרו שאינה אלא אבק ריבית והראשון עיקר. אבק ריבית אינה יוצאה בדיינין ואפי' לא פרע הלוה עדיין את חובו לא מגבינן ליה כלל דכל נכוי מחובות כאפוקי ממונא הוא. ומיהו אם מיחה הלוה במלוה ואמר לו יודע אני שמה שאתה נוטל ממני ריבית אסור. ואעפ"כ נטלו הרי זה גזל גמור ומוציאין ממנו וכן דן הראב"ד ז"ל: מי שהלוה לחבירו מעות והשכיר לו ביתו בפחות ולא קצץ אלא שאמר לו כל זמן שמעותיך אצלי הרי לך ביתי בדינר ושוה דינרין אין זה ריבית קצוצה כיון שלא קצץ ואמר בית שוה כך וכך אשכיר לך בדינר ומיהו אבק ריבית הוי והא דאמר רב יוסף בר מניומי משמיה דרב נחמן אף על פי שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר דוקא לכתחילה משום דמיחזי כריבית אבל אם כבר דר אין צריך להעלות ואפי' בבא לצאת ידי שמים דלאו אבק ריבית הוא ולא מיחזי כריבית בגברא דלא עביד למיגר וחצר דלא עביד למיגר ולא כן כתב הרמב"ם ז"ל: