תשובות הרשב"א/חלק ז/נו
בפרק כל הבשר (ק"ז) ר' אמי ור' אסי הוו יתבי אתא ר' ירמיה גבייהו ולא יהבו ליה אמר מדלא יהבו לי ש"מ אין מזמנין לפירות מכאן פסק הר"מ ז"ל בשנים שאוכלין ובא אחר חייבין ליתן לו דגן או פירות כדי שיברכו עמו בזימון מדקאמר אין מזמנין לפירות הא אם היו אוכלין דגן היה צריך לאכול עמהם עד כאן. גרסינן בירושלמי דמסכת דמאי ובתוספתא דמציעא אין הפועל רשאי לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום או לדוש בפרתו בערבית ולהשאילה ולהשכירה בשחרית ולא ירעיב ויסגף עצמו ויאכיל לבניו מזונותיו מפני גזל מזונותיו של בעל הבית שהרי יכשיל כחו ויחליש דעתו ולא יעשה מלאכה בכח והרי יעקב אמר כי בכל כחי עבדתי וגרסינן עוד בירושלמי ר' יוחנן אזל לחד אתר חזא דהוה ספרא אטימאה. פי' ראה מלמד תינוקות שהיה חלש בחולה ותבע על מה דין אמרי ליה דהוא ציים כלומר מתענה אמר ליה אסיר לך השתא במלאכת בשר ודם אסור במלאכת שמים לא כל שכן: