תשובות הרשב"א/חלק ו/רנב
ירונדא
שאלת ראובן לוה מנה משמעון בשטר ובנאמנות ומת ראובן הלוה בחיי שמעון ואח"כ מת שמעון ויורשי ראובן מכרו נכסיו ובאו יורשי שמעון ליפרע מן הלוקח. וטען הלוקח כי ראובן הלוה מת בחיי שמעון המלוה והיה חייב שמעון שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו הודיעני אם יועיל הנאמנות.
תשובה שורת הדין הנאמנות מועיל בין לגבות מן הלוה בעצמו בין מיורשיו וכן דעת ר"ח והרב אלפסי ז"ל ולא אמר אבא שאול (כתובות ד' פ"ז) אבל מה אעשה והרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא דוקא כשאומר דלא נדר. אבל אומר נדר ושבועה אין לי עליך ולא על יורשיך ועל הבאים מכחך אין לו ולא ליורשיו ולא לבאים מכחו שבועה עליו כמ"ש במשנת הכותב והדין נותן דתנאי שבממון הוא ותנאו קיים. אלא שהר"ז הלוי ז"ל חלוק בדבר ויש לו קצת ראיה שם בגמרא ואני כבר עמדתי עליה והראיתי בה פנים להעמיד משנתינו וכדברי הגאונים ז"ל והרב אלפסי ז"ל. ומ"מ כל שיש בו נאמנות אף הרז"ה ז"ל מודה דתרי לא עבדי כרב ושמואל דאמרו מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת מלוה לא יפרע שכבר נתחייב מלוה שבועה לבני לוה ואין אדם מוריש שבועה לבניו. ועוד שנאמר שאף נאמנות לא יועיל אצל היורשים משום דהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אלא אמרינן במקום נאמנות נוסף על דברי רב ושמואל. וז"ל הר"ז הלוי ז"ל שם בפ' הנשבעין לא מהניא נאמנות בכל לשון לגבות מן היתומים בלא שבועה אלא עשו חכמי דורנו ז"ל תקנה שאם באו לגבות היתומים בלא שבועה בשטר שיש בו נאמנות דיינין להו בתחילה כר' אלעזר שנשבעים היורשים ונוטלין ולא מפקעי' שטרא בתרי קולי שלא תנעול דלת בפני לווין וה"ה והוא הטעם כשבאין ליקח מן הלקוחות.