תשובות הרשב"א/חלק ו/רמט

שאלת ראובן ושמעון נתמנו אפוטרופי' ע"י הגזבר וע"י ב"ד ויש נושים על נכסי היתומים וליתומים בתים באותה מדינה והן רעועין ואין לאפוטרופי' נכסים משל יתומים לשפצם ולפרנס היתומים ולפרוע חובותיהם. ולפיכך הסכימו למשכן הבתים ליהודה ואותה הלואה יוציאו מה שצריך בשיפוץ כדי שלא יפלו ומן השאר יפרעו החובות ויתפרנסו היתומים והגזבר הסכים בזה. ועשו האפוטרופי' שטר המשכונא ליהודה על ידי הגזבר בגופן של גויים וכתבו שם שהתנו האפוטרופין למלוה שיזקיקו היתומים לקיים שטר המשכונא ותנאיה לכשיגדילו בקנס מאה זהובים על נכסי היתומים ואם לא יסלקוהו יהא נאמן המלוה בדיבור בכל מה שיוציא על הערער וגם הבתים משועבדים לכל אותן הוצאות. ועכשיו בקש המלוה לעשות לו שטר המשכונא בגופן שלנו ומעשה ב"ד ליפוי כח ולקיום המשכונא כדי שלא יהיו רשאים היתומים לכשיגדילו לערער על המשכונא ועל מה שהוציא יאודה בשיפוץ הבתים.

תשובה לחייב היתומים בקנס ק' זהובים אינו [איני] רואה בזה יסוד שאין קונסין היתומים ואין מעמידין אפוטרופוס לחייבן אלא בשור המועד מפני היזק הרבים, אבל בשאר מקומות לא מצאנו, אבל מ"מ לקיום המשכונא שיעשה האפוטרופוס אין צריכין כלום דכל שיש בידם שטר מינוי ב"ד ושנתנו להם רשות למכור או למשכן הבתים כל מה שעשה עשוי ואין היתומים יכולים לערער לכשיגדילו. ואם שמא לא עשו ב"ד שטר זה כשמנום אפוטרופים עכשיו כשימשכנו הבתים על הדרך הכתוב למעלה יתנו להם ב"ד רשות וקיום. שאף על פי שאמרו שהאפוטרופוס אין מוכרין בתים היינו דוקא כשלא נטלו רשות מב"ד אבל כשנטלו רשות מב"ד מוכרין וכדגרסי' עלה בתוספתא בפ' הנזקין וכולן אם נטלו רשות מב"ד מותר.