תשובות הרשב"א/חלק ו/רמו

שאלת תנן התם (גיטין ד' ל"ז) השביעית משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר רב ושמואל דאמרי תרוויהו וכו' תניא אידך סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט ולא עוד אלא כל נכסי אחראין וערבאין לך אינו משמט. קריביה דר' אסי הו"ל ההוא שטרא וכו' וחזינן בשטר שיש בו אחריות נכסים דר' יוחנן הדר ביה לגבי רב ושמואל ואמר משמט ועביד בה עובדא אבל בסיים לו שדה בהלואתו לא פליגי בה ולא מידי. וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב בס' זרעים שביעית משמטת את המלוה אפי' מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים הרי זה משמט ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט. ונראה לנו דהאי סיים ר"ל בתורת אפותיקי וכ"ש בתורת משכנתא דלא מסלקו דאי באתרא דמסלקי הא גרסינן בפרק איזהו נשך (ד' ס"ז:) והאי משכנתא באתרא דמסלקי שביעית משמטת. ומאן דמשכן ליה בית לחבריא לחמש שנים בנכייתא ע"מ שיפרענו בתוך הזמן ואם לא יפרענו שתשאר בידו המשכונא הנז' שנה אחר שנה בנכייתא הנזכרת. ונהוג בההיא מתא דאע"ג דעבר הזמן אי לא פרע בתוך השנה דלא מקבלי מיניה עד סוף שנה אחרת ועברו עשר שנים ולא פרע הלוה את חובו ואכל המלוה פירות רבית בנכייתא הנז'. נר' דכיון דהוי האי ביתא משכונא לגבי מלוה לזמן דאין שביעית משמטת אותו חוב כיון דהויא משכונא לזמן ולא יכיל לסלוקי לוה למלוה בתוך הזמן. וא"ת הרי עבר הזמן והוי כארעא דמסלקי? הא נהוג בההוא אתרא דאי לא פרע ליה בסוף השנה דלא מצו לסלוקינהו כל ההיא שעתא והוי כארעא דלא מסלקי' וכ"ש האידנא דאין שביעית משמטת אלא מדרבנן. והשת' צריכין למידע אי פירושא דהאי הילכת' כדכתבי' ואי שביעית משמטת באתרא כזו או לא.

תשובה לענין פירוש השמועה יפה פירשתם לדעת הרמב"ם ז"ל שפסק כברייתא דסיים לו שדה בהלואתו אינו משמט. ובאמת נ"ל שהוא ז"ל מפרשה בשעשה לו אפותיקי דאי לא תקשי ליה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דאמרי משכנתא באתרא דמסלקי השביעית משמטת'. וגם הוא סבור כמוכם שלא חש ר' יוחנן לדברי רב ושמואל אלא שיש בו אחריות וברייתא דש"ח משמט ואם יש בו אחריות הנכסים אינו משמט היא לבדה היא שחשש ליה ר' יוחנן שמא אתיא כב"ש. אבל אידך ברייתא דקתני סיים לו שדה בהלואתו לא חשש בה שתהיה רישא וסיפא כב"ש אלא רישא דהיינו סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט אפי' ב"ה מודה בה וסיפא בלחוד היא דאתיא דוקא כב"ש וכן היא כתובה אצלנו להעמיד דברי הרב ז"ל. ומ"מ ע"ד האמת אינם דברים נכונים במה שפסק אלא אפי' סיים לו שדה בהלואתו לא עשה לו מעשה להקל שהרי חשש לו ר' יוחנן ואמר וכי בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה. ואי משום ברייתא דילמא ההיא ב"ש הוא וכיון שכן אכולהו מתני' איכא למיחש דילמא ב"ש הן והיינו נמי דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לא משכחינן משכנתא דלא תשמט אלא באתרא דלא מסלקי בלחוד דהיא כמכורה אצלו לזמן הא לעלמא לא. ואפי' עשאה לו אפותיקי מפורש דא"ל לא יהא לך פירעון אלא ממנו משום דאכתי לאו גבויה היא אצלו ולא כמכורה היא אצלו. והיינו נמי דאפי' משכון דמטלטלין אי לאו דר' יצחק דאמר ב"ח קונה משכון היה משמט ואף על פי שהוא תפוס בידו וכן דעת רבותי' ז"ל. ומיהו לענין עיקר הדין במה ששאלתם אי מנהג העיר כמו שאמרתם שכל שנכנס בתוך שנתו גומר ואינו יכול לסלקו עד סוף שנתו ואותו המנהג הוא מנהג אמתי שהסכימו עליו בני העיר או שב"ד שבעיר דנו עפ"י אותו המנהג. מסברא שדין משכונא זו בתוך שנתה כאתרא דלא מסלקי שכל שאינו יכול לסלקו הרי היא בתוך אותו זמן כמכורה אצלו מכר לזמן ואינו משמט. וכן נר' לי דאפי' באתרא דמסלקי שנה ראשונה של משכונא אין השביעית משמטת' לפי שסתם משכנתא שתא ואמרי' עלה למאי נפק"מ דלא מצי מסלק ליה. ודבר הלמד מעניינו הוא שבאותו שמועה שבפ' איזהו נשך דאיירי בה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ופלוג בין אתרא דמסלקי לאתרא דלא מסלקי הא מייתי הא דאמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסייא סתם משכנתא שתא. דאלמא לכאורה לענין שנאמר באותה שמועה הביאוה כאן ולומר דכל תוך שתא הרי היא בכ"מ כאתרא דלא מסלקי לכל דינין וממנה אנו למדין למה ששאלתם דכל שאינו מסתלק אינו משמט.