תשובות הרשב"א/חלק ו/ריז
עוד שאלת ראובן נתן מחצית ביתו לבנו ושייר בלשון הזה ושיירתי לעצמי דירה א' בלבד ומזונו' ואח"כ נשא אשה ורוצה לדור באותו מחצית הוא ואשתו ולמשכן מהם מקצת לצורך מזונותיו. והבן טוען שלא שייר אלא לעצמו בלבד והוא טוען דאשתו כגופו ועוד טען הבן שאין לו למשכן הבתים על המזונות שהרי לקח נידוניא ויכול להתפרנס ממנה והאב טוען שלא לקח נידוניא אלא בחובות והבן טוען שישבע האב שאם יגבה מאותן חובות שיפרע לן והוא יוציא מזונותיו הדין עם מי. תשובה שורת הדין כל הנותן נכסיו ואפי' לבנו אם לא שייר אין נזונין מהם לא הוא ולא אשתו דלא קי"ל כר"ל דאמר באושא התקינו הכותב נכסיו לבניו נזונין מהם הוא ואשתו. ואף על גב דא"ר זירא גדולה מזו אמרו אלמנה ניזונית מנכסיו כדאיתא בפ' נערה שנתפתתה (דף מ"ט:) הא אסיקנא התם דלית הילכתא כותיה. ואלמנתו שאני דליכא דטרח לדידה אבל הכא שטרח איהו לדידיה ולדידה. אלא דבמשייר לעצמו דירה מסתברא לי שאף לאשתו שייר שלא עלתה ע"ד שלא יהיה לו שמש לשמשו ויצטרך הוא לאפות ולבשל ויהיה נקלה ועבד לו. כדאמרינן בירושלמא [בירושלמי] גבי ההיא דר"ל מהו מיסב לו אשה א"ר חנינא אית אנא מסבלי את א"ר מונא לא מסתברא אגרין ליה שמשא ומנסבין ליה אתתא שהיא כמו שמשא. פי' בתמיה וכי לא מסתברא לשכור לו שמש לשמשו ולפיכך משיאין לו אשה שהוא כמו שמש ואעפ"י שאין אשתו ולא הוא נזונין ומשתמשין במה שנתן להם. אבל מה ששייר זה לעצמו אמדן הדעת שכל ששייר לעצמו דוקא שייר לאשתו כל שהוא קיים כדי שיהא לו מי שישמשנו דלא גרע זה ששייר בפי' מנותן לתקנת אושא. אבל מה שטען האב שמשכן הבתים למזונות אעפ"י שיש בידו עסק בחובות אין בטענתו ממש. שאם לא שייר מזונות אלא כל שיש לו ממקום אחר הרי יש לו עסקים וחובות ויכול לגבות וליזון או שימכור מאותן חובות לאחרים או לבן. שאם אין אתה אומר כן אפי' עשיר שבעשירים ששייר לו מזונות כל שאין לו בכל יום שאין לו מעות מצויות בידו יזון ממה שנתן ושייר. ואינו אלא כשראו ב"ד שאותן חובות אינו יכול לגבות מהם ואינו מוצא ליקח עכשיו הוא שיכול לזון ממה שנתן ואין לאב שיפרענו כשיגבה שהרי ראו ב"ד והבקיאין באותן חובות שא"א לו לגבותם ולא למוכרן. אבל מ"מ אני רואה שלא נתן האב אלא מחצית הבתים הרי יש לו ליזון מהמחצית הנשאר ולפי שלא נתבאר זה בשאלה לא יכולתי להשיב בה דבר.