תשובות הרשב"א/חלק ו/רד
בפ' זה בורר (ד' כ"ז ע"ב) ת"ר לא יומתו אבות על בנים מה ת"ל אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות. אשכחן אבות לבנים ובנים לאבות וכ"ש אבות לאהדדי בנים להדדי מ"ל א"כ לכתוב קרא לא יומתו אבות על בן מאי בנים אפי' בנים להדדי בנים לעלמא מנ"ל אמר רמי בר חמא סברא היא דתניא אין העדים נעשין זוממין עד שיוזמו שניהם ואין לוקין ומשלמין עד שיוזמו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשרים נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו. א"ל רבא ולטעמך הא דתנן ג' אחין וא' מצטרפין עמהם הרי אלו ג' עדיות והם עדות א' להזמה הכא נמי נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו אלא הזמה שאני דמעלמא אתיא להו א"כ נכתוב קרא בן על אבות א"נ הן על אבות מאי בנים דאפי' בנים לעלמא לא. ומכאן נ"ל תשובה לרא"ם ז"ל שפי' שם בב"ב והן עדות להזמה כלומר שאנו רואין אותם ג' עדיות לגבי הזמה כאילו היא עדות א' וכשם שאילו היתה עדות א' לא היתה מועלת כך עכשיו אנו רואין לענין הזמה שלא תהא כעדות דכיון דא"א שיוזם הא' אלא בעדות חבירו ולולי אחיו שהעיד עם א' על תשלום החזקה לא היתה עדותו מועלת כלום כדי שיוזם והילכך נעשה כאילו האחין כולם העידו על השנים כולן שאין עדותן מועלת כלום לפי שכשם שאין האח מעיד על אחיו כדי שלא יתחייב על פיו כדכתיב לא יומתו. לא יומתו אבות בעדות בנים כך אין האח מעיד על אחיו כדי שלא תגרום לו הזמה על ידו כדגרסינן בירושלמי ומנין שלא יהיו העדים קרובים זה לזה הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהם הם נהרגין ע"כ. ואם כפירושו של הר"ב ז"ל מאי הקשה לו רבא לרמי ב"ח ממנה אדרבא היא הוה סייעתא לרמי בר חמא אלא ע"כ מהכא שמעינן דההיא טעמא דהזמה דנקיט רמי בר חמא. ונקט ליה בגמ' דמערבא ליתיה דהא פרכיה רבא ואיפריך ותלי לה ביתורא דקרא ועדות א' להזמה דקתני התם הכי פירושא שמשלשין ביניהם התשלומין וכמו שפי' כאן רש"י ופי' ר"ש ז"ל אשכחן וכו'