תשובות הרשב"א/חלק ו/קצו
שאלת ראובן אמר דברים בב"ה ביום השבת שאינם ראוים והיה שם שמעון ולוי ויהודה ולוי הנז' כתב אותם דברים בספר והלך לוי אצל שמעון וחתם בו ואח"כ הלך אצל יהודה ואח"כ העיד ראובן הנז' נגד לוי הנז' ולוי רצה לפסלו מחמת אותן דברים שאמר והוציא לפנינו אותו שטר. ואנו שלחנו בעד יהודה א' מן העדים הנז' ושאלנו אותו אם הוא כתב ידו ואמר כן שאלנו אותו אם היה יודע לקרות השטר מפני שהוא לשון ערבי ואמר לא אבל בשעה שחתמתי קראו אותו בפני שנים או ג' אנשים. ושאלנו אותו אם היה יודע כל הענינים הכתוב בשטר ההוא והשיב הן וחקרנוהו ולא נראו דבריו כדברי השטר כלל. וזהו טופס הכתב ההוא שכתב לוי ושחתמו שמעון ויהודה בפנינו עדים ח"מ. עמד ראובן בב"ה ביום השבת בבאלינסיי"א ואמר לקהל בררתם אותי להיות נאמן עליכם ואני נשבעתי לפניכם לבל אגלה סוד הקהל. ואני אומר לכם שאני יודע מקצת אנשים מהעיר הזאת שעברו על שבועתם ואתם הקהל האספו והתירו שבועתי שנשבעתי לכם ואגידה לכם האנשים שעברו על שבועתם ואני אברר זה בפני המלכות ובפני הקהל. ועוד אני אומר לכם ממני אתחיל כזה אני עשיתי בשבועתי כאשר ראיתי שעשו אחרים זהו טופס השטר ההוא. ילמדנו רבינו אם פסול לעדות ראובן שעשה כנגד לוי בשביל שטר זה הנז' שהוציא לוי הנז' או אם פסול לעדות יהודה הנז' אחר שחתם בשטר שאינו יודע לקרותו. ואם שטר זה עשוי כהוגן אחר שנעשה כענין זה הנז' וטענת לוי היא שרוצה לפסול עדות ראובן הנז' בדבר ההוא שאמר לפני הקהל ממני אתחיל כזה עשיתי אני בשבועתי כאשר ראיתי שעשו האחרים. וטוען ואומר לוי הנז' שאחר שראובן הנז' הודה בפיו שעבר על שבועתו שהוא פסול לעדות בענין שהעיד כנגדו ולכל עדיות אחרים.
תשובה אין ראובן הנז' נפסל בכך ואפי' אמר דברים הכתובים בשטר לפי שאין אדם משים עצמו רשע כדאיתא בפ' האשה שנתארמלה (ד' י"ח ע"ב) ובפ"ק דסנהדרין ובשאר המקומות. גם העד יהודה שלא היה יודע לקרות וחתם אעפ"י שקראו לפניו ג' אנשים שלא כדין עשה שאין העד רשאי לחתום בשטר ולסמוך על אחרים חוץ מגיטי נשים אא"כ היה ב"ד קבוע שאימתו מוטלת על בני אדם דבכי הא רשאי לחתום בשטר ולסמוך על קריאת סופרי הדיינין בלבד ולא על שאר בני אדם. וכדאמרי' בגיטין בפ' המביא (ד' י"ט ע"ב) עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאין את הקרעים דיו ושאין יודעים לקרות קוראין לפניהם וחותמין רשב"ג אומר בד"א בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ובשאר שטרות אם יודעים לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין אמר רבא הלכה כרשב"ג רב נחמן קרו קמיה סופרי דדייני וחתים. ודוקא רב נחמן וסופרי דדייני אבל ר' נחמן וסופרי אחריני סופרי דדייני ואיניש אחרינא לא.